מ"ג תהלים נה טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישימות [ישי מות] עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישימות [יַשִּׁי מָוֶת] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ישימות [יַשִּׁ֤י מָ֨וֶת ׀] עָלֵ֗ימוֹ
יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים
כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם ישי - שיהיה המות נושה להם, שיקח את נפשם. ואחרים אמרו: מגזרת נשני אלהים שישכחו המות ולא יעלוהו על לבם, עד שירדו חיים שאול, אם כן תהיה דרך ישי כדרך: אל תמחי, צור ילדך תשי, שהמלה מלרע. ויש אומרים: שהוא חסר אל"ף, מן השיאני והוא קרוב. והטעם: ישיאם עד שלא ירגישו וירדו חיים שאול. אמר רבי משה: במגורם בחבורתם, כמו העוד הזרע במגורה.
והנכון בעיני: בארץ מגוריהם כנגד בעיר.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישיא" - ענין חוב כמו לא ישיא אויב בו (לקמן פט)
"חיים" - בריאים כמו עד חיותם (יהושע ה)
"במגורם" - ענין מדור
מצודת דוד
"חיים" - פתאום כשהם בריאים לא מתוך חולי למען יכירו הכל שבא בגמול
"כי רעות" - ראוים הם למיתה פתאומית כי רעות במגורם ולתוספת ביאור אמר בקרבם
"ישיא מות" - ה' יחייב עליהם את המות ר"ל על אחיתופל וריעיומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ישיא". שרשו נשה, המות יתבע חובו מהם.
"במגורם", בדירתם:אלשיך
ושמא תאמר, כי הלא טוב לי שימותו, כי כל עוד שיהיו חיים יצרו אותי, איני חש על עצמי, כי "אני אל אלקים אקרא וה' יושיעני" הוא ובית דינו, כי כן דרכו יתברך להושיעני מיד, כי הנה "ערב ובקר כו' וישמע קולי" כאשר יתבאר בס"ד:
או יאמר "ישי" כו' אין המות למו רק לשעה, כי לא יתמידו בה להיות נפרדים הנפש והגוף, כי אחרי מותם בהתנצל הגוף מהעונות אם לא היתה בו נפש והנפש אם לא היה הגוף, שב הקב"ה ומחברן כמשל החיגר והסומא (סנהדרין צא ב), באופן שישאר להם המות שהוא פירוד הנפש מהגוף לחוב עד תום זמן העונש. ואם כן אחר שישי מות עלימו שעתידה "מות" להיות נושה בם, לכן מעתה "ירדו שאול חיים" שיקבלו בחיים עונש "שאול", ולא ימותו להתחבר מיד ולשוב ליפרד אחר זמן. או כפשוטו שירדו כקרח "שאול חיים" והשאר כמדובר: