מ"ג תהלים נד ג


<< · מ"ג תהלים · נד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי
  וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובגבורתך תדינני" - תנקום נקמתי כמו כי ידין ה' עמו (דברים ל"ב)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אלהים בשמך - שאני קורא, והטעם בעבור שמך. ובגבורתך - ולך הגבורה שתקח דיני מהזיפים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תדינני" - תדין דיני לקחת נקמתי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלהים בשמך הושיעני", תושיע לי מצד שמך שאתה מושיע חוסים, "ותדין דיני" מיד אויבי מצד "גבורתך", התשועה מצד החסד, והדין מצד הגבורה:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "אלקים בשמך הושיעני" כו'. הנה אין צרה גדולה כהיות ביד בעלי בחירה, ושם נכפלו, שאול מקדם וזיפים מאחור שאמרו להסגירו ביד שאול. וידוע כי אין זכות האדם מספקת לינצל מידם, כמפורש אצלנו בחבצלת השרון ובביאור משלי. על כן אמר אין לי תקנה רק בעבור "שמך" תושיעני. ואם יש בי עון המחייבני, אל יהיה בידי אדם רק יהיה "בגבורתך" שהוא אפילו בדין הקשה, ויהיה על ידך ממך אלי, ויהיה "תדינני" על פועל הדין הנעשה על העון, ולא על הדיינות לזכות או לחייב, כמה דאת אמר (בראשית טו, יד): "דן אנכי",

(בראשית ו, ג): "לא ידון רוחי". או יאמר מעין זה, בשביל "שמך הושיעני" כמדובר, ואחרי כן "ובגבורתך תדינני" אם אני חייב אחר צאתי מידם, כי אז גם שיהיה במדת הדין הקשה, לא אחוש אחר צאתי מידי בשר ודם, כי אתה ה' תזכני בדין, אך לא תדינני עודני בידם כמי שנמסר לסרדיוט, כי לא אזכה להנצל מבעלי בחירה, רק "הושיעני" טרם תדינני למען "שמך" בלבד, ואחר כך "תדינני" גם שיהיה "בגבורתך":  

<< · מ"ג תהלים · נד · ג · >>