פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים מט ח

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ
  לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כׇּפְרֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אח" - לא יוכל לפדות את אחיו בממונו לפי שאם באים לפדות איש את אחיו יתיקר פדיון נפשם מכל הון לפיכך על כרחו חדל הוא לעולם מלפדותו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אח", הכי "לא יפדה איש את אחיו", שאם ירצה להמית את אחיו והוא יכול לפדותו בממון הכי לא יפדהו? ואם יקרה אכזר כזה שממונו חביב עליו מהצלת אחיו, הכי "לא יתן לאלהים כפרו", היינו כופר עצמו, אם נתחייב מיתה וכופר יושת עליו שבו ינצל מן המות וכי לא יתן כספו בעד הצלת חייו? הלא ודאי יתנהו, א"כ אשאל אם כל אדם יתן את כל אשר לו בעד חיי גופו הגם שגופו אינו עקר האדם, ר"ל שהוא אינו עצם האדם הנשאר קיים ונצחי, שעיקר האדם הוא נפשו הנצחיית והגוף רק לבוש אליו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אח וגו'" - כאומר הנה באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן

מצודת ציון

"כפרו" - פדיון נפשו

<< · מ"ג תהלים · מט · ח · >>