מ"ג תהלים מט ח
<< · מ"ג תהלים מט · ח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ
לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כׇּפְרֽוֹ׃
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
אח - אמר רבי יונה: כי טעמו אחד.
ואחרים אמרו: כי טעמו כמו ואמור אח.
והנכון בעיני: כי אח פעול והאיש הוא הפועל כאילו אמר: הנה העשירים לא יוכלו לפדות אחיהם גם נפשם מהמות וזה הממון מה יועילנו?! והנה הוא אין איש פודה אחיו מהמות ולא עוד רק גם נפשו, על כן ויקר פדיון.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אח וגו'" - כאומר: הנה, באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר, כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה, ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן.
מצודת ציון
"כפרו" - פדיון נפשו.מלבי"ם (כל הפרק)
"אח", הכי "לא יפדה איש את אחיו", שאם ירצו להמית את אחיו, והוא יכול לפדותו בממון, הכי לא יפדהו?! ואם יקרה אכזר כזה, שממונו חביב עליו מהצלת אחיו, הכי "לא יתן לאלהים כפרו", היינו כופר עצמו, אם נתחייב מיתה, וכופר יושת עליו שבו ינצל מן המוות, וכי לא ייתן כספו בעד הצלת חייו?! הלא ודאי ייתנהו. אם כן אשאל: אם כל אדם ייתן את כל אשר לו בעד חיי גופו, הגם שגופו אינו עיקר האדם, רוצה לומר שהוא אינו עצם האדם הנשאר קיים ונצחי, שעיקר האדם הוא נפשו הנצחיית, והגוף רק לבוש אליו -