מ"ג תהלים מה יב


<< · מ"ג תהלים · מה · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יׇפְיֵ֑ךְ
  כִּי־ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתאו המלך יפיך" - ואם תעשי כן יתאוה המלך הקב"ה לנויי מעשיך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויתאו - אם על דוד כמשמעו ואם על המשיח המלך הוא השם, או המשיח.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויתאו" - אז יתאוה מלך המשיח את יופי כשרון מעשיך ואז ינוח לך כי הוא יהיה אדוניך ואז תשתחוי לו ולא יאונה לך רעה כי יסך עליך בצלו 

מצודת ציון

"ויתאו" - מלשון תאוה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתאו המלך יפייך", המלך הוא יתו ויתאר את יפיך "במה שהוא אדוניך", עקר יפיך יהיה מה שהמלך הוא אדוניך, ולכן "שמעי בת וראי ושכחי עמך ובית אביך והשתחוי לו":

"ויתאו המלך יפיך", והשכל שהוא ימלוך עתה בעיר הקטנה הלזו הוא יציין את יפיך, במה "שהוא יהיה אדוניך", ובמה שתשמעי לעצת השכל והחכמה ותשל נעלי החומר מעל רגליך, "והשתחוי לו" להכנע לעצת החכמה והדעת:

ביאור המילות

"ויתאו". בנינו קל והתי"ו שורש, כמו תתאו לכם לבא חמת, עד תאות גבעות עולם, המלך יצייר ויגביל ויסמן את יפייך:
 

<< · מ"ג תהלים · מה · יב · >>