פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
  לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תשימנו חרפה לשכנינו", שבאנו למדרגה כזו שגם אדונים לא מצאנו, כמ"ש והתמכרתם לעבדים ולשפחות ואין קונה, כי לא רצה שום איש או עם שנשכון אצלם, כי היה זה לחרפה מי שיהודי שכן ודר בארצו, וגם לא היה אפשר שנשכון בערים מיוחדים כי היינו "לעג וקלס לסביבותינו", ולא הניחו אותנו אף לגור בסביבותם:


ביאור המילות

"לעג וקלס". עי' הבדלם (ירמיה ה' כ' ח'), והשכן שוכן עמו ביחד והוא לו לחרפה, וסביבותינו א"ל חרפה רק הם לועגים עלינו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשכנינו" - בעבור כי הם יודעים ביותר מהצרות הבאות עלינו ולזה יחרפו אותנו

מצודת ציון

"וקלס" - ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (יחזקאל כב)

<< · מ"ג תהלים · מד · יד · >>