מ"ג תהלים מב ט


<< · מ"ג תהלים · מב · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה [שירו] עמי תפלה לאל חיי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה [שִׁירוֹ] עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יוֹמָ֤ם ׀ יְצַוֶּ֬ה יְהֹוָ֨ה ׀ חַסְדּ֗וֹ
  וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה עִמִּ֑י
    תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יומם יצוה ה' חסדו" - יבוא האור ויצוה ה' חסדו לנו

"ובלילה" - בחשך הצרה

"שירה עמי" - תהא חנייתו בתוכנו שיר' ל' חני' כדמתרגמינן ויחן ושרא זו למדתי מתוך מסורת הגדולה שחבר את זה עם ויהי שירו חמש' ואלף (מלכים א' ד) באלפ"א בית"א של שתי תיבות החלוקים בפתרונן לימד שאין זה לשון שיר ומדרש האגדה פותרו לשון שיר וכך הוא פותרו שכך ישראל אומרים להקב"ה זכרנו מה שעשית לנו במצרים מצוה אחת שצויתנו ביו' בערב פסח ושמרנוה ובלילה גאלתנו ושרנו לפניך את ההלל ועכשיו הרבה מצות אני שומרת ועל זאת אומרה לאל סלעי למה שכחתני וגו'

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יומם - יספר הליכתו ביום עם החוגגים לבטח בחסד השם ובלילה היו שרים, כמו: חבל הנביאים והזכיר כי השיר תפלה לא שיר, כדברי חשק. לאל חי - שיחייהו עד ראותו בית ה'.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יומם יצוה" - בימים הראשונים כאשר הלכתי אל בית ה' הנה ביום צוה ה' חסדו עלי והלכתי בטח ובלילה במלון היה עמי שירה ותפלה לה' השומר חיי 

מצודת ציון

"שירה" - מלשון שיר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"חסדו". מורה על הנס (כנ"ל ל"ג ה', ל"ו ו'), "ושירה". רצונו לומר שיר החסד:
 

<< · מ"ג תהלים · מב · ט · >>