פתיחת התפריט הראשי

רש"י על תהלים מב


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבני קרח" - אסיר ואלקנה ואביאסף הם היו תחלה בעצת אביהם ובשעת המחלוקת פרשו וכשנבלעו כל סביבותיה' ופתתה הארץ את פיה נשאר מקומם בתוך פי הארץ כענין שנאמר ובני קרח לא מתו ושם אמרו שירה ושם יסדו המזמורים הללו ועלו משם ושרתה עליהם רוח הקודש ונתנבאו על הגליות ועל חרבן הבית ועל מלכות בית דוד

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כאיל תערג על אפיקי מים" - ל' ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות אמרו רבותינו האילה הזאת חסידה שבחיות וכשהחיות צמאו' למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום ומה היא עושה חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים

"כאיל תערוג" - כאילת תערוג לא נאמר וכאיל יערוג לא נאמר אלא כאיל תערוג דבר הכתוב בזכר ובנקיבה הזכר עורג על עסק המים כמו שפרשנו הנקיבה כשהיא כורעת לילד והיא צועקת הקב"ה מרחם עליה ומנחם חבר תערוג עם לחייו כערוגת הבשם אכן לא יתכנו דבריו גם דונש פתר אותו לשון קול של איל (סא"א)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתי אבא ואראה פני אלהים" - לעלות לרגל ונתנבא כאן חורבן הבית ונאמר כאן מה תשתוחחי ג' פעמים כנגד שלש מלכיות העתידות לבטל עבודת המקדש וישראל צועקים ונגאלים מלכות בבל ויון ואדום

"צמאה נפשי" - כנסת ישראל אומרת כן בגלות בבל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה אזכרה כי אעבור בסך" - פשוויי"אה בלע"ז את זאת אני זוכרת ונפשי משתפכת בזכרי עליית הרגלים שהייתי עוברת בגדודי בני אדם ומדדה עמהם עד בית אלהים

"סך" - ל' חשבון סך בני אדם ד"א סך לשון סכך וסוכה כלומר בעגלת צב שהיו מחופות כמין סוכה ושמן בלשון אגדה סקפסטאות ואסקופיטי

"אדדם" - אדדה עמהם כמו מדדים עגלים וסייחים והאשה מדדה את בנה ותיבה זו משמשת כשתי תיבות אדדה עמהם אטווייאמו"ץ שנבל"א בלע"ז ומנחם חברו לשון ידידות כמו נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה ודונש פתר אדדם לשון דממה וכן דום לה' והתחולל לו ופתרון אדדם אאלם ואחריש עד אבא בית אלהים ברנה כמו אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי וכמו ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ודם הוא שורש בתיבה

"אדדם" - אדדה עמהם כמו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית ל"ז) דבר עמו בשלום

"המון חוגג" - שהיו הולכים לחוג ועל ככה יסד הפייט (בשחרית פ' שקלים ביוצר של אלה אזכרה ע"ש) עוצם המון חוגג ושוטף כנהר ומ"א ל' יוני שקורין לבריכת מים חוגגין

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשתוחחי" - לשון כי שחה לעפר נפשנו (לקמן מ"ד) ושח כשהוא מדבר על מתפעל התי"ו חולקת את אותיו' שרשי התיבה כדרך כל תיבה שיסודה שי"ן בתחלת'

"הוחילי" - המתיני וצפי לגאולה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אזכרך מארץ ירדן" - ממה שעשית לנו בירדן והרי חרמון אחר כל הכעס שהכעסנוך בשטים הובשת לנו את הירדן

"מהר מצער" - מהר סיני שהוא צעיר לשאר ההרים אחר שהכעסנוך בו במעשה העגל סלחת לעונינו והלכת עמנו כל אלה אני זוכר' שמנעת מלהטיב לי וגזרותיך מתחדשות עלי זו אחר זו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תהום אל תהום קורא" - צרה קוראה לחברתה

"לקול צנוריך" - טישקנאל"ש בלע"ז המקלחים עלי פורענות כמים שוטפים עד כי כל משבריך וגליך עלי עברו משבריך לשון גלי ים על שהיה גליו עולים למעלה ומשתברים ונופלים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יומם יצוה ה' חסדו" - יבוא האור ויצוה ה' חסדו לנו

"ובלילה" - בחשך הצרה

"שירה עמי" - תהא חנייתו בתוכנו שיר' ל' חני' כדמתרגמינן ויחן ושרא זו למדתי מתוך מסורת הגדולה שחבר את זה עם ויהי שירו חמש' ואלף (מלכים א' ד) באלפ"א בית"א של שתי תיבות החלוקים בפתרונן לימד שאין זה לשון שיר ומדרש האגדה פותרו לשון שיר וכך הוא פותרו שכך ישראל אומרים להקב"ה זכרנו מה שעשית לנו במצרים מצוה אחת שצויתנו ביו' בערב פסח ושמרנוה ובלילה גאלתנו ושרנו לפניך את ההלל ועכשיו הרבה מצות אני שומרת ועל זאת אומרה לאל סלעי למה שכחתני וגו'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קודר" - לשון שחרות כמו וקדר עליהם (מיכה ג')

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברצח בעצמותי חרפוני צוררי" - נדמה לי כאילו הורגים אותי כך עצור בעצמותי מה שצוררי מכעיסין ומחרפין אותי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פני ואלהי" - הקב"ה שהוא אור פני ואלהי עדיין יש לי בו תקוה ולמה תהמי