מ"ג תהלים לח ט


<< · מ"ג תהלים · לח · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מְאֹ֑ד
  שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפוגותי" - נחלפתי ל' ויפג לבו (בראשית מה) מאין הפוגות (איכה ב)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נפוגותי - מגזרת ויפג לבו. שאגתי - ברוב מכאובי על דרך שויתי עד בקר כארי.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נפוגותי ענין רפיון וחלישות.

וכן: ויפג לבו (בראשית מה כו) ; על כן תפוג תורה (חבקוק א ד) ; אל תתני פוגת לך (איכה ב יח) ; ובמשנה (יומא ג ה): כדי שתפוג צנתן.


ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי: שאגתי בקולי וצעקתי מרוב נהמת לבי שלבי נוהם על החולי ועל הצרות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נפוגותי ונדכיתי" - אחזתני חלשות ודכאות רוח מנהמת הלב לא מהשפה ולחוץ 

מצודת ציון

"נפוגותי" - ענין רפיון וחלשות כמו ויפג לבו (בראשית מה)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפוגתי" מצייר א"ע כאלו הגיע עד שערי מות והוא גוסס ונפשו מוכנת לצאת, ודרך החי שברגע צאת נפשו אז יתאספו כל הכחות הגויה אל הלב שהוא המת באחרונה, ואז הלב מוקף מכל אנשי החיל וכחות הגויה, ודומה כנר אשר יתלהב שנית טרם ידעך, כן יתאמצו כל הכחות אז ויקיפו סחרחר סביב הלב שהוא מלך הגויה, ואז ינהום הלב הנהימה המרה האחרונה, ואז יעברו לפניו כבני מרון כל עניני חייו העבר עם העתיד, בהיותו עומד עתה בגבול האחרון שבין החיים החדשים העתידים אשר יכין א"ע אליהם ובין החיים העוברים אשר יסע מהם, וילך מחיים אל חיים מעולם אל עולם, והוא הציור המבהיל שיצייר המשורר פה, אומר הנה "נפוגותי ונדכתי", שנפוגו הכחות הפנימיות, ונדכאו איברי הגוף החיצונים, "עד מאד", ואז "שאגתי מנהמת לבי", היא הנהימה האחרונה שינהום הלב בעת סר מר המות, ובכ"ז תפס לשון "שאגתי" שהשאגה מובדל מן הנהימה שהוא מורה על שאגה של שמחה, כאלו ברגע זו התחדש לו איזה תקוה וייחול, והחל לסדר תפלתו ברגע הנוראה הלזו האחרונה:

ביאור המילות

"נפוגותי". רפיון הלב, כמו ויפג לבו:

"שאגתי, מנהמת". כבר בארתי (ישעיה ה') שנהימה אצל הארי הוא מחמת צער בשאין לו טרף, ושאגה היא מחמת שמחה בשיש לו טרף:
 

<< · מ"ג תהלים · לח · ט · >>