מ"ג תהלים לה יד


<< · מ"ג תהלים · לה · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּרֵעַ־כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי
  כַּאֲבֶל־אֵ֗֝ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרע כאח לי התהלכתי" - כאילו היו לי אחי ורעי התהלכתי מיצר עליהם על צרתם

"כאבל" - אם כבן המתאבל על אמו או כאם המתאבלת על בנה

"קודר" - לשון שחרות

"שחותי" - לשון שפלות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כרע, התהלכתי - דבק עם כאבל אם.

והנכון: שהוא עם קודר הלכתי.

וטעם קודר – כי מנהג האבל להלביש עצמו קדרות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כרע כאח לי התהלכתי כן הייתי מתהלך קדר על מי שהיה חולה מהם כמו שעושה הרע על רעו והאח על אחיו

כאבל אם קדר שחותי: או כמו שמתאבל הבן על אמו שמתה.

ואמר אם, ולא אב, כי יותר כואב אדם על אמו שנוצר ממנה בבטנה והיניקתו וגמלתו וטפחתו עד שגדל; ואף אחר שגדל, האם היא מצויה בבית ומכינה לבן צרכו במאכל ובמשתה: כן שחותי והתהלכתי קדר, כי האבל והמצטער הולך שחוח.

וטעם קדר כי מפני היגון והאנחה ינוס זוהר פני אדם כי יתקדרו פניו.

או אמר קדר על המלבוש, כי האבל לובש שחורים.

ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש: כאבל אם כמו התינוק שמתה אמו ואין לו מינקת שהוא קדר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קודר" - ענין חושך כמו שמש וירח קדרו (יואל ב')

"שחותי" - ענין שחיה וכפיפה 

מצודת דוד

"כרע" - התהלכתי כפוף ומעונה כאלו יהיה רעי ואחי

"כאבל אם" - כאם המתאבלת על בנה כן הלכתי בקדרות שחוח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כרע", כאלו היה "רע ואח לי כן התהלכתי" בכל שעה לבקרו, "וכמי שמתאבל על אמו" כן "קודר שחותי". עד שמרוב הצער וההשתדלות נעשיתי קודר ושחוח:

 

<< · מ"ג תהלים · לה · יד · >>