מ"ג תהלים לה ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־יֵ֫דָ֥ע
וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ
בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפׇּל־בָּֽהּ׃

"שואה" - חשך ברואינ"ה בלע"ז

"ורשתו אשר טמן" - כן דרך לטמון הרשת ולכסותו בקש או בעפר כדי שלא ירגיש בה העובר עליה עד שנלכד בה

"תבואהו שואה" חושך פתאומי, אשר "לא ידע" להזהר, ועי"כ "תלכדהו הרשת עצמה אשר טמן", כי "ע"י השואה" והחשך "יפול בה", באופן שבפועל כפיו יוקש רשע, אבל

"בשואה" - בעבור החושך הבא עליו לא יראה ויפול בה

"אשר טמן" - כי כן הדרך להטמין ולכסות הרשת לבל תהא נראה להשמר ממנה

"תלכדו" - את הפורש אותה

"תבואהו" - תבוא עליו חשך שלא ידע להזהר

"שואה" - חושך כמו אמש שואה (איוב לשון)