מ"ג תהלים לב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל
  אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע
  כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לדוד משכיל" - אמרו חכמים כל מזמור שנאמר בו משכיל ע"י מתורגמן אמרו

"אשרי נשוי פשע" - שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו

"נשוי" - אנפורדוני"ץ בלע"ז ולא יחשב לו עון ובלבד שלא תהיה ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב אל קיאו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע - יתכן היות זה המזמור על טעם פיוט תחלתו משכיל, או בעבור שכתוב בו אשכילך.

ומלת נשוי פשע – מבעלי האל"ף בא על דרך בעלי הה"א, או שניהם נמצאים. והעד ונשאו את כלימתם וכסוי פעול כי וכסה קלון פועל יוצא. והטעם: כי המוכה או הנגוע בעבור פשע שעשה בגלוי, על כן אמר: אודה עלי פשעי. ויש שאלה קשה: הנה מצאנו דוד אומר: כי חסיד אני ולא תתן חסידך אם כן איך מצאנו בכמה מזמורים שיש לו פשעים ועונות, כי פשעי אני אדע? והתשובה: כי לבו היה שלם עם השם ולא פשע ולא חטא, רק כנגד בני אדם יש לו פשיעות בשגגה.

ואחרים אמרו: שהוא מדבר בעד אחרים שהם בגלות, אם כן מה יעשה במלת כי פשעי אני אדע, שהוא בדבר בת שבע?! ועוד אפרשנו.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד משכיל כבר כתבנו בפתיחה ובמזמור הרביעי טעם משכיל ושאר ראשי המזמורים.


אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: אמר: אשרי מי שנשא האל על פשעו וכסה את חטאתו בתשובה שישוב אל האל, ובעונש שיענישהו בעולם הזה, כי אין סליחת העון בלתי עונש מעט או רב; ולפי תשובתו יקל ענשו.

והנה אשריו, שיהיה נקי מעון לעולם הבא.

ומלת נשוי באה כדרך בעלי הה"א.

וכן (יחזקאל לט כו): ונשו את כלמתם.

ועוד כפל הענין ואמר:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נשוי" - ענין מחילה כמו כל תשא עון (הושע יד

מצודת דוד

"נשוי פשע" - אשרי למי שנמחל פשעו ונתכסה חטאו למען לא יזכר כי בודאי עשה תשובה הגונה

"משכיל" - בזה ישכיל את העם ללמדם דעת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לדוד משכיל", מזמור זה נתיסד על עצירת גשמים שהיה בעת ההיא וגזרו צום ותענית והתודו על עונותיהם (כמו שכן היה דרכם בעת הצום לפשפש במעשיהם) ונעתר ה' להם והוריד הגשם והגשם היה שוטף מאד ובכל זה היה לברכה, ונראה גם כן שבעת ההיא היה להם מלחמה עם אויביהם ושטף הגשם והמים עכב את האויבים מבוא בגבולם וי"ל שהיה זה בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ששאלו אז באורים ותומים ונודע להם עונם ותקנו אותו וירד הגשם (כנז' בספר שמואל) וגם המזמור שאח"ז מחובר אל מזמור זה, כמו שיתבאר.

"אשרי" אחר שראה שע"י שהתודו את עונם נושעו, כאלו היה הצרה ע"י מה שכסו את עונם עד עתה, אמר "אשרי נשוי פשע" של "כסוי חטאה", אשרי מי שמוחלים לו על הפשע שפשע במה שכסה חטאיו, כי מצד שהוא כסוי חטאה ואינו מתודה עליהם שב החטא לפשע ומרד כמחזיק בחטאותיו וענשו קשה, ואשרי מי שנושאים לו פשע זה הגדול:

ביאור המילות

"פשע, חטאה". הבדלם ידוע בכ"מ, העון מציין עוות המחשבה, והחטא מציין המעשה, והפשע מציין המרד.

"כסוי החטא-". והעלמתו הוא עצמו פשע ומרד גדול, עז"א "פשע של כיסוי חטאה". (רצונו לומר המעלים חטאו, כמו מכסה פשעיו לא יצליח) ואומר אשרי אדם שלא יחשוב ה' לו גם עוות מחשביי, שלא חטא אפילו במחשבה, ועז"א ואין ברוחו רמיה, ועז"א "חטאתי אודיעך וגם עוני לא כיסיתי". הגם שהעון נסתר יותר מן החטא, רצונו לומר שהתודיתי על המעשה והמחשבה, ושניהם יחד הם פשע נגד ה', לז"א עלי פשעי לה', ואתה לא לבד שנשאת החטא, נשאת גם עון של חטאתי גם עוות המחשבה: