אבן עזרא על תהלים לב

<< · אבן עזרא על תהלים · לב · >>

פסוק א

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע - יתכן היות זה המזמור על טעם פיוט תחלתו משכיל, או בעבור שכתוב בו אשכילך.

ומלת נשוי פשע – מבעלי האל"ף בא על דרך בעלי הה"א, או שניהם נמצאים. והעד ונשאו את כלימתם וכסוי פעול כי וכסה קלון פועל יוצא. והטעם: כי המוכה או הנגוע בעבור פשע שעשה בגלוי, על כן אמר: אודה עלי פשעי. ויש שאלה קשה: הנה מצאנו דוד אומר: כי חסיד אני ולא תתן חסידך אם כן איך מצאנו בכמה מזמורים שיש לו פשעים ועונות, כי פשעי אני אדע? והתשובה: כי לבו היה שלם עם השם ולא פשע ולא חטא, רק כנגד בני אדם יש לו פשיעות בשגגה. ואחרים אמרו: שהוא מדבר בעד אחרים שהם בגלות, אם כן מה יעשה במלת כי פשעי אני אדע, שהוא בדבר בת שבע?! ועוד אפרשנו.

פסוק ב

אשרי - הנה כסוי חטאה - הוא העושה תשובה וסר חרון השם ממנו ולא נראתה חטאתו שלא היה עליה עונש.

טעם יחשוב – ממחשבה או חשבון.

ורמיה - כמו מרמה.

ויש אומרים: ואין ברוחו להיות כקשת רמיה. ועוד אפרשנו.

פסוק ג

כי - אם שתקתי שלא אדבר כדבור בני אדם בלו עצמי בשאגתי, כמו האריה שירים קול.

פסוק ד

כי, ידך - מכתך כי המכה ביד היא.

לשדי - מגזרת לשד השמן. והטעם הליחה החמה שבה חיי האדם, גם בחרבוני קיץ דרך משל, שיבשה הליחה וימיו קרבו למות.

פסוק ה

חטאתי - כנגד כסוי חטאה.

ועוני - כנגד לא יחשב ה' לו עון ופשע, כנגד נשוי פשע.

וטעם אודה – להתודות.

וטעם נשאת – ברוח הקודש, או שנשא עד היום עונו.

פסוק ו

על זאת - שאתה נושא עון.

לעת מצוא - כדרך: דרשו ה' בהמצאו. ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת, או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו, אז יתפלל על דרך: על כן מצא עבדך את לבו.

טעם לשטף מים רבים – רמז להמית אויביו במים, כמו: ימשני ממים רבים, או המות והתחלואים והמשילם למים שהתגברו. וטעם רק כי המים יציקו אחרים וכאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו, וכמוהו בלשוננו הרבה.

פסוק ז

אתה - יתכן להיות מצר כמו אויב או הצרת החולי, כמו צר ומצוק, והעד רבים מכאובים.

רני פלט - אמר רבי משה: תסובבני פועל יוצא לשנים פעולים קולות מלאכים שאמלט והנה רני כדרך ותעבור הרנה והם יוכיחוני ויאמרו אשכילך בדרך זו תלך כמו זאת ותחסר בי"ת מן עיני. ויש אומרים: כטעם רמז.

פסוק ט

אל תהיו - זאת היא העצה.

כסוס כפרד - דרך צחות בלא וי"ו כרע כאח לי ופעמים יחסרו הכ"ף. א"ר משה: אל תהיו כדמות הסוס שהוא צריך למתג ולרסן ואמר עדיו כמו לחיו, וכמוהו המשביע בטוב עדייך.

לבלום - מלה ידועה בלשון חז"ל.

וטעם בל קרוב אליך – להזיקך.

ויש אומרים: כי בל קרוב אליך – חלילה לך מהיותך כסוס, כדרך: ועצת רשעם רחקה מני.

ויש אומרים: כי תחסר מלת אותו, כאילו כתב: במתג ורסן תפארתו, לבלום אותו.

ועוד: עדיו - על דרך: למצוא עונו לשנוא.

פסוק י

רבים - אמר רבי משה: מי שלא שם לבו לשמור אורחותיו אולי מעדו אשוריו ובעבור זה נקרא רשע. ויתכן שהוא הנשוי פשע.