מ"ג תהלים לא יט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּ֥אָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י־שָׁ֥קֶר
הַדֹּבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק
בְּגַאֲוָ֥ה וָבֽוּז׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הדוברות על צדיק עתק" - שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך "עתק" - סרה דבר שאינו כמו ויעתק משם (בראשית י"ב) ודונש פתר אותו לשון דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל (איוב כ"א) הון עתק (משלי ח') ולמכסה עתיק (ישעיהו כ"ג) (סא"א)

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

תאלמנה - בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות והנה יחסר דבר. וטעם צדיק – כמוני.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"תאלמנה" - מהראוי שתאלמנה שפתי שקר

מצודת ציון

"תאלמנה" - מלשון אלם

"עתק" - חזק וקשה כמו ידברו עתק (לקמן צ"ד)

"ובוז" - ובזיון

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"תאלמנה", אחר שראה השגחת ה' עליו יאמר, מעתה "תאלמנה שפתי שקר" הם שפתי הכופרים, "הדוברים על צדיק" על ה' הצדיק, דברי "עתק בגאוה ובוז", שאומרים שאין ה' משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע"י שיראו השגחתך איך אתה מציל את החוסים בך תאלמנה שפתותיהם, כי

ביאור המילות

"עתק". בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ"מ לשון העתק, כי כ"מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה' היינו הכחשת ההשגחה, כמו (ש"א ב' ג', לקמן ע"ה ז', צ"ד ד') בא על הכחשת השגחת ה', עי' פרושי בכ"מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי' חז"ל (ב"ר פ"א), הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה' על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה' משגיח עליו אם לשלם לו בעוה"ב, ואם גם בעוה"ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה', וכן מ"ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע:

<< · מ"ג תהלים · לא · יט · >>