פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תאלמנה", אחר שראה השגחת ה' עליו יאמר, מעתה "
תאלמנה שפתי שקר" הם שפתי הכופרים, "
הדוברים על צדיק" על ה' הצדיק, דברי "
עתק בגאוה ובוז", שאומרים שאין ה' משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע"י שיראו השגחתך איך אתה מציל את החוסים בך תאלמנה שפתותיהם, כי
ביאור המילות
"
עתק". בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ"מ לשון העתק, כי כ"מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה' היינו הכחשת ההשגחה, כמו
(ש"א ב' ג', לקמן ע"ה ז', צ"ד ד') בא על הכחשת השגחת ה', עי' פרושי בכ"מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי' חז"ל
(ב"ר פ"א),
הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה' על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה' משגיח עליו אם לשלם לו בעוה"ב, ואם גם בעוה"ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה', וכן מ"ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מה רב", הגם "
שרב מאד טובך אשר צפנת ליראיך", שהוא שכר הצפון לצדיקים בעוה"ב שהוא רב מאד, אבל הלא הוא צפון ונעלם ואין רואים אותו, אבל הטוב "
שפעלת לחוסים בך" אינו צפון ונסתר, כי הטוב הזה הוא "
נגד בני אדם", שהוא נראה לכל, (ור"ל שעל מה שימצאו רעות לצדיק בעוה"ז יש ע"ז תשובה שעי"כ ימצא שכר גדול ורב טוב בעוה"ב, אבל זה דבר צפון ורבים מכחישים עי"כ את ההשגחה ממה שנראה צדיק ורע לו, אבל ההשגחה הגלויה שיעשה ה' לחוסים בו הוא דבר הנראה לכל, ובזה תאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק חי עולמים עתק לאמר שאינו משגיח):
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תסתירם", מבאר שהגם שידמה לפעמים שה' מסתיר פניו מיראיו ועי"כ ימצא אותם רעות בעוה"ז, זה הוא לטובתם, כי "
בסתר פניך תסתירם מרכסי איש", ר"ל עם זה שה' יסתיר מהם פניו והשגחתו וישיגם רעות וצרות בזה יסתירם מרכסי איש, ר"ל שינצלו מן הרכסים הנמצא בטבע האיש, שהוא היצר הרע והתאוות שהם דומים כרכסים המקלקלים את הדרך הישר, כן הם יעכבו בעדו מלכת בדרך ישר, וע"י הסתרת פנים ויסורים יהיה העקוב למישור והרכסים לבקעה וילכו בדרך הישר, ובכ"ז הגם שאתה מסתיר פנים, אתה מסוכך עליהם "
ותצפנם בסוכת" השגחתך מריב לשונות ובעלי לה"ר, כמו שהציל את דוד מן הזיפים וכל המלשינים עליו בפני שאול:
ביאור המילות
"בסתר פניך". כמו אסתירה פני מהם, במה שאתה מסתיר פניך מהם, "תסתירם, תצפנם". הסתר הוא יותר מן הצפון (איוב י"ד י"ג, ולמעלה כ"ז ה'), כי שמירת הנפש מחטא הוא גדול משמירת הגוף:
"
מרכסי". כמו והרכסים לבקעה
(ישעיה מ'), רכסים הנמצאים בלב איש המקלקלים יושר הדרך:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ברוך ה'", עפ"ז נותן הודאה,
- א) מה "שהפליא חסדו לי בעיר מצור", שלא נשאר בקעילה שהיתה עיר מצור ששם היה שאול צר עליו וכבשו:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואני", הודאה ב' על עת שעטרו שאול ואנשיו לתפשם, ששם כתיב ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול, "
ואז אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך" כי הי' בסכנה גדולה, "
אכן שמעת קול תחנוני" והצלתני ע"י המלאך שבא אל שאול:
ביאור המילות
"
נגרזתי". כמו נגזרתי:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אהבו", עפ"ז סיים דבריו נגד הדוברים על צדיקו של עולם עתק, ואחר שנתברר שיש שכר ועונש והשגחה, "
אהבו את ה' כל חסידיו" כי הוא "
נוצר" אנשי "
אמונים", וכן "
משלם על יתר של עושה גאוה" כמו שנצר את דוד ושלם עונש לשאול:
ביאור המילות
"
אמונים". כמו כי פסו אמונים
(למעלה י"ב):