מ"ג תהלים לא יא


<< · מ"ג תהלים · לא · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֺנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֮ וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה
  כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י
  וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועצמי עששו" - לשון רקב כאלו אכלם עש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי כלו - בחסרון המאכל דרך משל, והזכיר העצמות שהם מוסדות הגוף.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כי מהיום שהכה דוד הפלשתי שאמרו הנשים המשחקות: ודוד ברבבתיו (שם יח ז), נאמר (שם ט): ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה.

ומאותו היום היה דוד ביגון ואנחה, כי כפשע בינו ובין המות.


כשל בעוני כחי אמר כי באנחה כשל כחו מפחדו מפני שאול, כי האנחה שוברת גופו של אדם (בבלי ברכות נח ב).

ומה שאמר: בעוני כחי כאדם האומר: בעונותי אירע לי כך וכך.


ועצמי עששו: שהם כח האדם ומוסדות הגוף כאלו נרקבו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בעוני" - בעבור עוני כשל כוחי ונרקבו עצמי

"ביגון" - בעבור היגון כלו ונשלמו ימי חיי וכן ושנותי באנחה וכפל הדבר במלות שונות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא-יב) "כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה" מרוב הצרות, ונגד מ"ש עששה בכעס עיני, "כי כשל בעוני כחי מכל צוררי הייתי חרפה", שצוררי מחרפים אותי לאמר שע"י עוני כשל כחי ועל ידי עוני "עששו עצמי" ואני חלוש, כן הייתי חרפה מצוררי והייתי חרפה "לשכני מאד", שמחרפים גם את שכני ששוכן אצלם איש מלא עונות ופשעים, והייתי "פחד למיודעי" שפחדו להתקרב אלי מיראת צוררי בל ירעו להם בעבור זה, עד "שרואי בחוץ נדדו ממני" לבל אתקרב אליהם, עד כי.

ביאור המילות

"ביגון חיי ושנותי באנחה". יגון בלב ואנחה בפועל כמו שכתוב (ישעיה ל"ה), והחיים פנימים נגד השנים, שהוא הזמן המתראה על ידי החיים והשנוים המתהוים ממנו, וכן מגביל כחי, ועצמי, שהכח פנימי:
 

<< · מ"ג תהלים · לא · יא · >>