<< · מ"ג תהלים · לא · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י
  עָשְׁﬞשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י
  נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עששה" - כהתה לשון עששית שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר אין אותה מראה ברורה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חנני - יתכן, שטעם העמדת - כי אני אשמח בחסד שעשית עמי בימים שעברו ולא הסגרתני, רק עתה צר לי מאד ולא מרחב.

רבים פירשו: שזה המזמור על חולי שקרהו.

טעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.

וטעם עוני – שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו.

וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת.

ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חנני יהוה כי צר לי עששה מגזרת עש יאכלם (ישעיהו ג ט): כלומר נרקבה

בכעס האויב עיני מבכי נפשי ובטני: ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו (שמואל א כא ד ה ו ז).

ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול; ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עששה" - ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ') שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידו

"נפשי" - היא הנפש המתאוה 

מצודת דוד

"עששה" - בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חנני ה' כי צר לי", שצר לי בפועל מרעת האויב, זאת שנית, כי "עששה בכעס עיני ונפשי ובטני" על דבריהם שמדברים להכעיס אותי ולחרפני, ומפרש, נגד מ"ש כי צר לי.

ביאור המילות

"עששה". נרקבה (כנ"ל ו' ח'):
 

<< · מ"ג תהלים · לא · י · >>