מ"ג תהלים לא י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י
עָשְׁﬞשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י
נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבים פירשו: שזה המזמור על חולי שקרהו.
טעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי עששתי כולי, כאילו עש אכלני ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.
וטעם עוני – שהמאכל הרואה החולה יתעבה, כל אכל תתעב נפשו.
וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד וככה הכתוב, או הנפש האוכלת.
ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל, והנה הטעם כי כח הגוף חלש, כבגד אכלו עש.רד"ק
בכעס האויב עיני מבכי נפשי ובטני: ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו (שמואל א כא ד ה ו ז).
ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול; ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עששה" - בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו'
מצודת ציון
"עששה" - ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ') שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידו
"נפשי" - היא הנפש המתאוה