מ"ג תהלים כה יז


<< · מ"ג תהלים · כה · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ
  מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗י הוֹצִיאֵֽנִי׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

צרות לבבי - הוא השכל הנטוע בלב, על כן נקרא בשמו והרחיבו פועל עומד.

והטעם: שהם רבות.

ויש אומרים: כי לבבי פעול והוא רחוק, כי אחריו ממצוקותי.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

צרות לבבי הרחיבו הרחיבו הצרות מושבם בלבי, כלומר כי רבות הן.

ובאמרו כי הצרות הרחיבו הוא דרך צחות.

לכן אני צועק אליך,

ממצוקותי הוציאני: שתוציאני ממצוקותי שאני נלכד בהן, כי אם לבבי נלכד במצוקות וצרות לא יהיה לבבי פנוי לעבודתך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"צרות לבבי" - הצרות אשר בלבבי המה מתרחבים והולכים לזה אשאל הוציאני ממצוקותי 

מצודת ציון

"ממצוקותי" - מלשון צוקה וצרה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צרות לבבי", גם על הצרות שיגיעוני בעולם איני משים לב, בהפך הם "הרחיבו" לי ואני שמח עליהם, לבד זאת אבקש "ממצוקותי הוציאני", שהמצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, מזה תוציאני כי היא תשבית אותי מעבודת ה', אבל על הצרה החיצונית, איני משים לב כי אני מהביל עניני העוה"ז לגמרי:

ביאור המילות

"צרות, ממצוקותי". כבר התבאר (ישעיה ח' כ"ב ובכ"מ) שצרה היא הצרה החיצונית, וצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, ויש צרה בלא צוקה אם מקבל היסורים בשמחה, ויש צוקה בלא צרה, מי שלבו אינו שמח מכל עמלו.

"והרחיבו". פעל יוצא הצרות הרחיבו לי, או רצונו לומר שהרחיבו את לבבי:
 

<< · מ"ג תהלים · כה · יז · >>