מ"ג תהלים כד ה


<< · מ"ג תהלים · כד · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה
  וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישא - אמר: ישא ברכה כנגד: לא נשא לשוא נפשי.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: ישא יקח כמו (רות א ד) וישאו להם נשים.

ברכה על דרך קח נא ברכה מאת עבדך (מלכים ב ה טו).

או פרוש: ישא אליו הנושא כמו (בראשית מג לד): וישא משאת מאת פניו להם.

אותם שיעלו בבית יי' ישאו ברכה מאת יי' שיתן להם ברכתו וצדקתו ויושיעם מכל צרה וזהו: מאלהי ישעו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישא ברכה" - זהו הנושא ברכה מאת ה' ויכול הוא לבוא לבית המקדש להתפלל על הברכה 

מצודת ציון

"ישא" - יקח כמו וישאו להם נשים (רות א')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישא", ואז כשיעלה בהר ה' "ישא ברכה מאת ה'". שהוא הסיוע שיסייעו ה' וישפיע בו כח להוסיף שלימות שזה גדר הברכה שהיא תוספת על הטוב הנמצא, וגם ישא "צדקה" מאלהי "ישעו" שהוא מה שיאציל עליו רוח קדוש ממרום מצד הצדקה העליונה שלא תביט כלל על ההכנה ומעשה האדם. כמ"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני:

ביאור המילות

"וצדקה". צדקה שאצל ה' התבאר (ישעיה נ"ט), וההבדל ה' ואלהי התבאר בכ"מ:
 

<< · מ"ג תהלים · כד · ה · >>