מ"ג תהלים כב טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ ׀ כֹּחִ֗י
וּ֭לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י
וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי׃
רש"י
"ולעפר מות" - לדכאות מיתה
"תשפתני" - אתה תושיבני לשון שפיתת קדרה שפות הסיר (יחזקאל כד) ומנחם פתר כל לשון שפיתה לשון שימהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ולפי דעתי: בעבור היות ליחת התולדה הקושרת הכל המעמדת הגוף כינה הליחה בשם כח והנה יבש כאשר יקרה לזקן הבא בימים.
ומלקוחי - מגזרת ומלקחיה ואם איננו על משקלו.
ולעפר מות - לעפר בני מות, כמו גבורתך במלחמה.
ותשפתני – כמו: שפות הסיר.רד"ק
ויש שפרשו (אחד מן הגאונים כפי עדות אבן עזרא): הפוך כמו חכי, כלומר: שלא אוכל לדבר, כמו שאמר ולשוני מדבק מלקוחי.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: כחי כמשמעו, בעבור היות חיי האדם לתת התולדה הקושרת הכל והמעמדת הגוף כנה הלחה בשם כח; והנה יבש כאשר יקרה לזקן הבא בימים.
ולשוני מדבק מלקוחי חסר למ"ד השמוש.
ומשפטו מדבק למלקוחי כי מדבק קמו"ץ ואיננו סמוך.
והמלקוחים הם החניכים למעלה מהלשון ומתחתיה.
ובא בדרך ולשונם לחכם דבקה (איוב כט י).
ונקראו מלקוחים לפי שלוקחים המאכל בעת הלעיסה.
ובדרש (שוחר טוב) ולשוני מדבק מלקוחי שנדבק לשוני לושטי.
דבר אחר: שבטלתי משתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שנאמר (משלי ד ב): כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו, ורצונו לומר: בעבור שמד הגלות.
ולעפר מות כלומר קרוב אני מהמות כאלו תכין אותי, ואני מוכן, להשימני בקבר שהוא עפר המות.
תשפתני: מן שפת הסיר (מלכים ב ד לח; יחזקאל כד ג).
ובדרש (שוחר טוב בשנוי לשון קצת): אני דומה לכירה שנתונה בין שתי דרכים ועוברים ושבים שופתים עליה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מלקוחי" - הוא מה שממעל הלשון ומתחת ויקרא כן ע"ש שבהם לוקחים המאכל בעת הלעיסה
"תשפתני" - ענין עריכה כמו שפות הסיר (יחזקאל כ"ד)
מצודת דוד
"תשפתני" - תערכני לשכב לעפר מות והוא הקבר
"מדבק מלקוחי" - בעבור הצער כלה הרוק שבפי וכאלו נדבק הלשון בבשר הפהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות