מ"ג תהלים יא ז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי צַדִּיק יְהוָה צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־צַדִּ֣יק יְ֭הֹוָה צְדָק֣וֹת אָהֵ֑ב
  יָ֝שָׁ֗ר יֶחֱז֥וּ פָנֵֽימוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי צדיק ה' צדקות אהב" - וירחם על הצדיק ואוהב אותם שפנימו יחזו ישר "ישר יחזו פנימו" - מוסב על צדיק ה' צדקות אהב ואותם אשר ישר יחזו פנימו ורבותינו פתרו הרשעים ידרכון קשת על שבנא וסייעתו ופתרו לישרי לב על חזקיהו וסיעתו כי השתות יהרסון אם השתות נהרסו על ידם צדיקו של עולם מה פעל ואין סדר המקראות נופל על המדרש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - אמר ר' משה: פנימו תחת פניו וככה כי יסכון עלימו משכיל.

ויפת אמר: כי הוא על דרך כאשר התעו אותי אלהים. ולא דבר נכונה, כי לא ימצא לשון רבים עם השם הנכבד רק על שם אלהים לסוד עמוק ולא מצאנו הפנים רואים רק העינים, שהם בם ואין טענה מן פני ה' חלקם כי הוא כמו: פני ה' בעושי רע. והנכון: כי יחזו שב למלת יבחנו בני אדם ואם הוא רחוק או יחזו החוזים, כמו: אשר ילדה אותה ללוי.

ומלת ישר – תאר, והטעם משפט ישר כמו: וישר משפטיך.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי צדיק יהוה צדקות אהב צדקות איש צדקות כמו ואני תפלה (שם קט ד)

ישר יחזו פנימו: ואיש ישר יחזו פניו על דרך ופניתי אליכם (ויקרא כו ט).

פנימו כמו פניו; וכן כי יסכן עלימו משכיל (איוב כב ב) כמו עליו.

או פרוש ישר יחזו פנימו: על דרך אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז טו).

או פרוש פנימו: פניהם כמשמעו, כי מ"ם וא"ו לשון רבים.

ופרושו: כי פני הצדיקים יחזו האל שהוא ישר.

ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): לא היה לו לומר אלא ישרים יחזו פניו, או ישר יחזה פניו: מהו ישר יחזו פנימו? אלא לישרו של עולם יחזו פניהם של ישרים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישר" - איש ישר יראה פני ה' והוא ענין משל ממלך בשר ודם שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו

"צדקות" - איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי' פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל "ה' צדיק" הוא "אוהב צדקות" בתנאי אם הצדקות "ישר יחזו פנימו" אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה', ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר:

ביאור המילות

"יחזו". הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ"ב) כמו עליו: