פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח", במזמור זה יתוכח את בני דורו אשר טענו על אמונת ההשגחה ממה שהרשע מכתיר את הצדיק וה' לא יעשה משפט, ותשובתו, שבזה יבחן את בני אדם, שאם היה מעניש את הרשע תיכף לא היה מקום לבחירה ולשכר ועונש, והיו כולם עובדים את ה' מיראת העונש, אבל ע"י שהעלים את השגחתו, בזה יבחנו הצדיקים העובדים את ה' באמת ובזה יגדל שכרם.

"בה' חסיתי", אנכי חוסה בה' בהשגחתו הפרטית, ואתם "איך תאמרו לנפשי" כי "נודי הרכם", פי' הנוד שלי שאני נע ונד על הרכם ונרדף מפני אויבי, הוא דומה כמו "[נוד] צפור" שהוא מקריי בלתי השגחיי ושכן נדידה שלי הוא במקרה לא בהשגחה, ואתם מביאים ראיה לזה שאין ה' משגיח:


ביאור המילות

"נודי". שם, נוד שלי על הרכם, כנוד צפור:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה הרשעים ידרכון קשת", וגם "כוננו את חציהם על יתר לירות לישרי לב במו אפל", שאורבים על הישרים באופל להכותם נפש, וחציהם מכוננים, וגם יצליחו במעשיהם:


 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי השתות יהרסון", שמהרסין יסודות העולם, שמאבדים צדיקים יסודי עולם ומחריבים יסודי הקיבוץ המדיני ושלומם, ובכל זאת, "צדיק מה פעל", אחר שה' הוא הצדיק היה ראוי שיפעל פעולה השגחיית לענוש את הרשעים ולהגן על הצדיקים, שזה ראוי שיפעל מצד הצדק והמשפט, ומדוע לא פעל מאומה? ע"כ שאינו משגיח, (וזה כטענות איוב שטען כן להכחיש את ההשגחה), זאת טענת בני דורו, מתחיל להשיב על טענותיהם.


ביאור המילות

"השתות". היסודות:

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה'", דלתות הכתוב מקבילות, ["ה' בהיכל קדשו עיניו יחזו [בני אדם], ה' בשמים כסאו עפעפיו יבחנו בני אדם", ר"ל שאנחנו רואים שהשגחת ה' בעולמו ושכרו ועונשו, היא לפעמים גלויה ופעמים צפונה, שמצד אחד יראה המשכיל ויצייר לעצמו "שה'" יושב "בהיכל קדשו" בבהמ"ק למטה, כמלך היושב בין בני עמו שופט ודן ומשגיח על מעשיהם, ובצד אחר יתדמה אל ההמון כי "בשמים כסאו", שסלק השגחתו מן הארץ וישם כסא הנהגתו בשמים, כאלו מסר ההנהגה אל השמים והמערכת שעל ידם מנהיג עולמו לא ע"י ההשגחה, ומבאר שבאמת "ה'" הוא "בהיכל קדשו ועיניו יחזו" וישגיחו השגחה פרטית, ומה שנראה מצד אחר כי בשמים כסאו ושהוא מעצים את עיניו ובלתי משגיח, הוא מפני כי עפעפיו יבחנו בני אדם, [העפעפים הם הסוגרים את העינים, והוא ציון אל סילוק ההשגחה שאז דומה כאילו עיניו סגורים ע"י העפעפים לבל יראה את הנעשה בארץ] מה שמעצים עיניו מלהשגיח, הוא כי עי"ז "יבחנו בני אדם" ויצא לאור מעשה הצדיקים אם עובדים לשמו, ועי"כ מלא לב הרשעים לעשות רע, ומפרש.


ביאור המילות

"עיניו, עפעפיו". העפעף סוגר את העין, עמ"ש (ירמיה ט' י"ז):

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ה' צדיק יבחן" ה' מעלים השגחתו שעי"כ יבחן את הצדיק אם עובדו מאהבה מבלי פניה חיצונית, שע"י שהצדיק נרדף מן הרשע ובכ"ז לא מט מצדקתו יבחן שעובד מאהבה, והגם שע"י שהשגחת ה' נעלמת עי"כ מלא לב בני אדם לעשות רע, "את הרשע והאוהב חמס שנאה נפשו", וע"כ מניחו ברשעתו ואינו מעניש אותו עד שיתמלא סאתו, ואז.


 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ימטר על רשעים פחים אש וגפרית" והעונש הזה יהיה מנת כוסם, המנה שהכינו הם לעצמם, ר"ל שאם היתה ההשגחה גלויה והיה מענישו תכף היה מתירא מלהרשיע ואין כאן בחינה להרשע,

  • ב) שלא היה יכול להענישו בעונש גדול פחים אש וגפרית, לכן מאריך לו עד שיתמלא סאתו ויאבידנו אם בעוה"ז או שר"ל פחים אש וגפרית בגיהנם, כמ"ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו:


ביאור המילות

"פחים". כמו פחם לגחלים (משלי כ"ו), "מנת כוסם". המנה שהכינו להם על פי מעשיהם, כמו תכסו על השה, במכסת נפשות:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי' פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל "ה' צדיק" הוא "אוהב צדקות" בתנאי אם הצדקות "ישר יחזו פנימו" אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה', ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר:


ביאור המילות

"יחזו". הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ"ב) כמו עליו: