רד"ק על תהלים/יא

א

למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו נודו כתיב ונודי קרי.

הכתיב כנגד הגוף והנפש, כלומר: כי אמרו שונאיו עליו, כי גופו יאבד, שימית אותו שאול, ונפשו גם כן, שהיו אומרים עליו שהוא רשע, ונפשו תאבד ותנוד, על דרך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א כה כט) ; וקרי הוא על נפשו, כי היא המנהגת הגוף.

הרכם איך תאמרו לה שתנוד מהרכם שבאה להמלט שם בהר שלכם? והרכם כמו מהרכם.

וכן אלחנן בן דודו בית לחם (שם ב כג כד) כמו מבית לחם; עד יקם גוי איביו (יהושע י יג) כמו מאויביו.

ואמר זה כנגד אויביו המגידים לשאול מקומו שהיה חושב להמלט באותו המקום, והם היו מגלים לשאול כמו שאמר ויגד לשאול כי בא דוד קעילה (שמואל א כג ז).

ופרוש צפור: כצפור הנודדת מקן אל קן ומהר אל הר.

וחסר כ"ף השמוש, כמו גור אריה יהודה (בראשית מט ט) ; יששכר חמר גרם (שם יד) והדומים להם.

ואמר דוד כנגד השונאים המגלים אותו: ביי' חסיתי מכל מקום.

אף על פי שאני בורח ביי' חסיתי שיושיעני; אבל אתם איך תאמרו לנפשי שתנוד?

ב

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כמו שאתם מגלים עלי כן יגלו עלי האחרים שתנוס אליהם כי כן דרך הרשעים לדרוך קשת כוננו חצם על יתר ולכונן חצם על יתר הקשת.

לירות במו אפל כלומר בהסתר.

לישרי לב: כמוני היום שאין בי עון.

ואמר לירות ואינם יורים, כי אינם מועילים מעשיהם ומחשבותם כי ביי' חסיתי.

והדרש (בקצת שנוי לשון שוחר טוב במקומו) מפרש הענין הזה על ישראל.

בשעה שגלו ישראל היו אמות העולם שמחים עליהם להגלותם ממקומם.

נודי אין כתיב כאן אלא נודו כלפי מעלה וכלפי מטה.

כלפי מעלה: כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו (משלי כז ח) ; ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו ג) יי' איש מלחמה, ואין מקומו אלא בית המקדש שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד.

כלפי מטה: ישראל.

כי הנה הרשעים, ידרכון קשת כוננו חצם על יתר.

ר' ברכיה בשם רבי אבא אמר: זה שבנא ויואח.

מה עשו? כתבו אגרת והכוה בחץ ופשטוה לסנחריב בעד החלון, וכתוב בה: כל ישראל מבקשים להשלים לך; וישעיה וחזקיה אין מניחים אותם.

לירות במו אופל לישרי לב לשבר שני ישרי לב חזקיה וישעיה.

ג

כי השתות יהרסון מה אם הצדיקים שהשתיתו עולמך, ומה אבן שתיה שממנה הושתת העולם עמדו הרשעים ופגרו אותה צדיק מה פעל: מה פעלה פעלת לפעלי מצות?! (קצור משוחר טוב במקומו).

כי השתות יהרסון השתות הם היסודות כמו והיו שתתיה מדכאים (ישעיהו יט י) וחשופי שת (שם כ ד).

או פרושו: רשתות ומצודות; ויהיה זה או זה משל על המחשבות והעצות.

צדיק מה פעל: כי מחשבות הרשעים יהרסון ולא יזדמן להם מה שחשבו לעשות, והצדיק יהיה לו מה שפעל כלומר יגמלהו יי' כצדקו.

ד

יהוה בהיכל קדשו היכל קדשו הם השמים.

יהוה בשמים כסאו הוא כפל דבר.

כלומר אף על פי שבשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם: על דרך כי רם יי' ושפל יראה (תהלים קלח ו) ויגמול לצדיק ולרשע לכל אחד ואחד כפי מעשיו.

ה

יהוה צדיק יבחן על דרך כי את אשר יאהב יי' יוכיח (משלי ג יב), ויביא עליו צרות ויבחננו לעיני העולם להראות צדקו לבני האדם, כי לא ימוט לעולם לבבו בעבור הצרות, וינקהו מפשעיו; ורשע ואהב חמס שנאה נפשו: אבל הרשע ואהב חמס שנאה נפשו מלהוכיח, כי לא יקבל תוכחות עד בא עתו ויאבידנו מן העולם.

וזהו שאמר:

ו

ימטר על רשעים פחים מן פח יקוש (הושע ט ח).

ואמר: ימטר לפי שהגזרות באות מן השמים.

ויש מפרשים (תרגום ורש"י): פחים כמו פחם לגחלים (משלי כו כא) ; והוא משקל אחר.

והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: כמו רקעי פחים (במדבר יז ג), והם כדמות אבנים שורפות יורדות עם המטר.

אש וגפרית ורוח זלעפות זלעפות הזי"ן בחיר"ק והעי"ן בקמ"ץ מן זלעפה אחזתני (תהלים קיט נג): ענין רעדה, או ענין שרפה.

מנת כוסם: פרושו: חלקם.

וכן מנת חלקי וכוסי (שם טז ה).

ונסמך מנת אל החלק ואל הכוס, אף על פי שהם ענין אחד, כמו אדמת עפר (דניאל יב ב) ; מטיט היון (תהלים מ ג).

או זה לפי כי מנת יש בו ענין הזמנה גם כן.

ז

כי צדיק יהוה צדקות אהב צדקות איש צדקות כמו ואני תפלה (שם קט ד) ישר יחזו פנימו: ואיש ישר יחזו פניו על דרך ופניתי אליכם (ויקרא כו ט).

פנימו כמו פניו; וכן כי יסכן עלימו משכיל (איוב כב ב) כמו עליו.

או פרוש ישר יחזו פנימו: על דרך אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז טו).

או פרוש פנימו: פניהם כמשמעו, כי מ"ם וא"ו לשון רבים.

ופרושו: כי פני הצדיקים יחזו האל שהוא ישר.

ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): לא היה לו לומר אלא ישרים יחזו פניו, או ישר יחזה פניו: מהו ישר יחזו פנימו? אלא לישרו של עולם יחזו פניהם של ישרים.