מ"ג תהלים ט כא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם
  יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם
  אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מורה" - מרות ועול ד"א מורה לשון השלכה לשון ירה בים (שמות טו) וי"א מורה לשון תער (סא"א) "ידעו גוים" - שהם אנוש ולא אלהות להיות גבורתם שולטת

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מורה - כתוב בה"א וטעמו באל"ף הפך קראן לי מרא.

אנוש - מגזרת ואנוש הוא.

סלה - באמת.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שיתה יהוה מורה להם שיתה מלרע.

מורה בה"א כמו באל"ף.

אמר: שיעשה להם שייראוהו.


ידעו גוים אנוש המה סלה: ידעו שהם אנושים ואין להם כח כנגד האל; כי אנוש נגזר מענין אנוש לשברך (ירמיהו ל יב).

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מורה" - השלכה כמו ירה בים (שמות טו

מצודת דוד

"שיתה" - תשים להם השלכה והשפלה למען ידעו שהמה לעולם אנוש ולא אל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיתה ה' מורה להם", שתשית ותכין שה' בעצמו יהיה מורה להם, שלא ייראו מאנוש מרגיז הארץ רק מה' בעצמו, עד כי "ידעו גוים אנוש המה", שידעו את שם ה' לירא מפניו, אבל המה אנוש קטן ושפל ומה נחשב הוא שיהיה שבט אפו לשומו מורא אל גוים ופחד אל לאומים:

ביאור המילות

"מורה". כמו מורא, וש הבדל בין יראה ובין מורא, שמורא מציין הדבר שממנו ייראו.

"אנוש". מורה על ההקטנה והחולשה, ומענין זה אנוש לשברך (ירמיה ל' י"ב):
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כא) ולא נקשה לשאול תתן חיתתנו עליהם כאשר בהיותנו צדיקים שהיה מתקיים גם באומות ומוראכם וחתכם יהיה כו' (בראשית ט), כי עתה שאין אנו צדיקים וסובלים גלות, גם שלא יתקיים מורא וחתת, לפחות "שיתה ה' מורה להם", ואף גם זאת לא נשאל שתהיה מוראנו עליהם, כי אם "מורא" סתם. ושמא תאמר שאם תשית מורא להם ירפו ידיהם מעלינו ולא ישעבדו אותנו ולא תתקיים עצת אברהם שמכרנו למלכיות תחת צרת גהינם, לזה אני אומר שלא נשאל כל כך מורא רק עד גדר שגם שהשעבוד ישאר במקומו, עד גבולו, יהיה גדר שידעו גוים כי גם כשאנו תחתיהם לא עלו במעלה להיותם קרואים אדם כמונו או יותר ממנו, כי אם "אנוש המה סלה", גם בזמן שאנו תחתיהם. ואנו בלבד קרויים אדם תמיד ולא אומות העולם (מ"ה) [מים הזידונים] קרויים אדם (עי' יבמות סא א). והיות "מורה" בה"א במקום אל"ף שהם ארבעה יתירות על האלף לרמוז, כי יהיה זה בכל הארבע גליות: