מ"ג תהלים ט יז


<< · מ"ג תהלים · ט · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהֹוָה֮ מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה
  בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע
  הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נודע ה'" - כל זה מן התהלה נודע ה' לבריות כי שליט הוא ומושל ונוקם לאויביו שהרי משפט עשה בהם יושטיצ"א בלע"ז

"נוקש רשע" - נכשל רשע

"הגיון" - נהגה זאת סלה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נוקש - פועל ושרשו עם נו"ן והנכון להיות הקמץ הקטן תחת פתח, כי כל התנועות מתחלפות ולהיותו מגזרת תרגום אין טעם לו, והלא מצאנו וינקשו מבקשי נפשי והנה שנים שרשים. הגיון - זה אספר באמת.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נודע יהוה עתה נודע יי' במלחמה זו, כי נצחום ישראל במעט כח ויכלת שהיה להם כנגדם; ולא היו יכולים לנצח אותם אם לא יי' שנלחם לישראל.


משפט עשה בפלשתים.


בפעל כפיו נוקש רשע זה גלית, כי בחרבו נהרג.

ומלת נוקש בצר"י כמו בפת"ח, והוא מבנין נפעל מענין מוקשים.

ויש לפרש הנו"ן שורש, והוא פעל עומד מענין וינקשו מבקשי נפשי (תהלים לח יג) ; ונוקש ויקש ענין אחד.


הגיון סלה: התשועה הזאת היא לנו הגיון והודאה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נוקש רשע" - כאשר הרשע יפול בהמוקש אשר עשה אז עד עולם יחשבו בלב פרסום המקום

"נודע ה'" - כשעושה משפט בעכו"ם אז הוא נודע ומפורסם לכל 

מצודת ציון

"נוקש" - מלשון מוקש

"הגיון" - ענינו מחשבה כמו והגיון לבי (לקמן י"ט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נודע" ונתברר לכל, כי "ה' משפט עשה",
  • א) שלא היה נפילתם במקרה רק בהשגחת ה',
  • ב) שלא היה דרך עונש לבד רק דרך משפט, שבמדה שמדדו מדד להם במשפט צדק, ויותר מזה על ידי מה "שבפועל כפיו נוקש רשע", שבעת הפעולה שפעל ועסק והכין מוקשים בעת ההיא עצמו נוקש ונלכד, על ידי זה "הגיון", יהגו ויחשבו כולם כי לא דבר ריק הוא, ויאמינו בהשגחת ה', "סלה" בזה סיים הענין ומתחיל תפלה ובקשה:

ביאור המילות

"בפועל כפיו". הפעולה מציין עת העסק וזה הבדלו מן המעשה (ישעיה ה'), ורצונו לומר בעת העסק בדבר נוק£ש בהעסק עצמו, נוקש נפעל כמו נוקש, ויש מפרשים הנו"ן שורש כמו וינקשו מבקשי נפשי, והוא פועל עומד:

"הגיון". הוא עומק המחשבה והתבוננות באיזה דבר, לשוני יהגה חכמה, והגות לבי תבונות:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יז) ואז נתקדש שם שמים בשלשה דברים. אחד, כי "נודע ה'" אשר לא ידעוהו ואמרו מי ה'. שנית, ידעו כי "משפט עשה" ולא עזב את הארץ. שלישית, כי לא בלבד מדת הדין עושה משפט כי אם גם מדת רחמים, וזהו "ה' משפט עשה". ומאז "בפועל כפיו נוקש רשע", היה ההגיון סלה. כי מה שהיו הוגים ומרגלא בפומייהו "סלה", היה אמור נפקותא זו, כי "בפועל כפיו נוקש רשע" לומר כי זו מדתו יתברך:

<< · מ"ג תהלים · ט · יז · >>