מ"ג תהלים ט יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן
הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יושב ציון" - המשרה שכינתו בציון
מצודת ציון
"עלילותיו" - מעשיומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עלילותיו". הם הפעולות היוצאות מתכונות נפשיות כמו רחמים או נקמה, כי מה שדורש דמים הוא מצד הרחמים או הנקמה על דם הנשפך:אלשיך
ועוד בטחון שני והוא "הודיעו" בהיותכם "בעמים" בגלות "עלילותיו", (יג) והוא "כי דורש דמים" כו'. והענין כי תשאו קל וחומר ומה אם הוא יתברך שהוא "דורש דמים" ששפכו העמים מישראל, שעם היותו "דורש" עם כל זה "אותם זכר" - הם העמים הנזכרים - זכרם לטובה בעולם הזה ומושלים בישראל, עם היות שדמים רבים שפכו מישראל, כל שכן שלא שכח צעקת ענוים הגולים אתם, מקל וחומר אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה: