מ"ג תהלים ו ג


<< · מ"ג תהלים · ו · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮
  כִּ֤י אֻמְלַ֫ל־אָ֥נִי
רְפָאֵ֥נִי יְהֹוָ֑ה
  כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אומלל" - נשחת ודל כח (קופנדו"ן בלע"ז) כמו היהודים האמללים דעזרא (נחמיה ג)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חנני - בעבור שמצא ר' משה הכהן: אמלל פתח, אמר כי איננו שם התואר רק הוא חסר כמו ונאשאר אני שהנכון ונשארתי על דרך אני הגבר ראה עני, הנני יוסיף על ימיך.

ונכון הדבר.

נבהלו עצמי - שהם מוסדי הגוף ולא ירגיש וכאילו הרגישו מכובד החולי והנה עצמי כנגד הגוף.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חנני יהוה כי אמלל אני אמלל תאר; וא על פי שהוא פתו"ח.

וכמוהו: לב הול הטהו (ישעיהו מד כ).

והוא ענין תלישה וכריתה; כמו: ורבת בנים אמללה (שמואל א ב ה), היהודים האמללים (נחמיה ג לד) ; אמללה ילדת השבעה (ירמיהו טו ט), והדומים להם.


רפאני יהוה כי נבהלו עצמי: רצונו לומר הגוף.

ואמר: עצמי שהם יסוד הגוף.

או אומר כן על כאב האברים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רפאני" - הוסיף לשאול ואמר רפאני מן המכות אשר עברו עלי מאז כי הלא נבהלו עצמי

"חנני" - לבל תוסיף עוד לחרות בי כי הלא אומלל אני ודי בזה 

מצודת ציון

"אומלל" - ענין כריתה כמו ימולל ויבש (לקמן צ') והוא מלשון מילה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חנני ה'" כי "אני אומלל" וחלוש כח על ידי החולי, ומוסיף לאמר "רפאני כי" כבר "נבהלו עצמי", כי נגע החולי עד העצמות, אבל אהה כי גם.

ביאור המילות

"אומלל". מורה חלישות הכח (ישעיהו כ"ד):
 

<< · מ"ג תהלים · ו · ג · >>