כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח בנגינות מזמור לדוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינ֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח בנגינות" - מזמור זה יסד דוד שיאמרוהו בני לוי המנצחין בנגינות בשיר על הדוכן לשון נצוח נופל במתחזקים בעבודה כענין שנאמר (עזרא ג) יעמדו הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה'

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח בנגינות" — אמר הגאון, כי זה המזמור לדוד, ונתנו לאחד מן המשוררים לנגן אותו תמיד, כמו 'לנצֵח'. ואחרים אמרו כי המנצח הוא הפקיד שהוא שר על המנגנים, כמו (דברי הימים ב ב א): "ומנצחים עליהם". וזהו הנכון.

ונפתח למ"ד למנצח, בעבור היותו ידוע.

וטעם בנגינות, שיש לו שתי נעימות. ויש אומרים, כלי שיר נקרא 'נגינות'. ולפי דעתי, שהיו בישראל נגינות ושירות על נעימות רבות, וטעם בנגינות, שהיה תחילת שיר. והנה נכתב עם זה המזמור הניגון, וככה "למעלות" ו"המעלות" ו"על עלמות" ו"על אילת השחר" ו"על יונת אלם" ו"על מחלת".

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למנצח בנגינות מזמור לדוד: אמרו רבותינו זכרם לברכה (שוחר טוב במקומו): המזמור הזה נאמר בשלשה מיני שבח: בנצוח בנגון במזמור.

והנראה: כי המנצח הוא אשר היה על המשוררים.

ועל ידי המנצחים היו נאמרים המזמורים.

והיו נותנים אותם למנגנים ולמשוררים, ולא תמצא בשום מקום למשורר ולמנגן אלא למנצח.

וכן בתפלת חבקוק (ג יט) למנצח בנגינותי; וכן כתוב (דברי הימים א כג ד) לנצח על מלאכת בית יי'; וכתיב (שם טו כא) בכנרות על השמינית לנצח.

ויש שהיה מנצח על כלי הנקרא נגינות, ויש על כלי הנקרא שמינית.

ועם הכלים היו נאמרים השירים והנגונים והתהלות כל אחד לפי נגונו הידוע אצלם; כי חכמה גדולה היתה והיא תעורר הנפש החכמה, והיא נספרת בכלל החכמות החיצונות.

והכלים שהיו בבית המקדש להלל הם נבלים וכנורות ומצלתים וחצוצרות ושופר.

והיו הכלים נחלקים על נגינות ידועות אצלם.

יש מהנגינות שנקרא עלמות כמו שכתוב (שם שם ג) וכתוב (תהלים מו א) על עלמות שיר.

ויש שנקרא נגינות, ובו היה נאמר זה המזמור.

ויש מהם נקרא משכיל.

ויש מהם נקרא מכתם.

ויש שגיון.

ויש מהם נחילות.

ויש שגיונות.

ויש גתית.

ויש נקרא מן הכלים עשור.

ויש עוגב.

ויש מנים.

וכל אחד חלוק בנגינתו כמו שהוא ידוע אצל בעלי החכמה.

ומצאנו כתוב אחד אומר (דברי הימים א כג ה): וארבעת אלפים מהללים ליי' בכלים אשר עשיתי להלל.

ולא נודע אם אשר היו הכלים בידם הם אשר היו אומרים המזמור בפיהם, או אם היו יחד המשוררים בפה, וכנגדם אשר היו מנגנים בכלים.

ומצאנו כתוב אחר אומר (שם ב ז ו) והלוים בכלי שיר יי' אשר עשה דויד המלך להדות ליי' כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם.

ועוד כתיב (שם כט כח): והשיר משורר והחצצרות מחצצרים.

והחצוצרות לבדם היו ביד הכהנים כמו שכתוב (במדבר י ח): ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות; ושאר הכלים היו ביד הלוים.

וכן כתיב (דברי הימים ב כט כו): ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"למנצח" - בעלי השיר יקראו מנצחים כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעתו

"בנגינות" - מלשון נגינה וזמר העשויה בהכרעת הקול 

מצודת דוד

"למנצח" - ר"ל המזמור הזה של דוד נמסר לבן לוי המנצח לנגנו בנגון בבית המקדש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח", מזמור זה תקן בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ולצני הדור אמרו שהוא בעבור חטא דוד, ודוד שאל אז בה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים, ופייסו את הגבעונים וירד הגשם, ואז הקריב זבחי צדק, רצה לומר זבחי תודה בעבור שנתברר צדקו שלא היה הרעב בעבור חטאו, ומזמור זה נחלק לג' חלקים המצוינים במלת סלה: (חלק א')