מ"ג תהלים ב ט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל
  כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרועם" - תרוצצם

"בשבט ברזל" - היא החרב

"תנפצם" - תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקים

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרועם" - תרוצצם

"בשבט ברזל" - היא החרב

"תנפצם" - תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרועם" — תשברם והיה העי"ן ראוי להדגש לולי היותו מהגרון כמו תשוכם תסובם.

"בשבט ברזל" — החרב.

"תנפצם" — הפך רגשו גוים.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תרועם" — תשברם והיה העי"ן ראוי להדגש לולי היותו מהגרון כמו תשוכם תסובם.

"בשבט ברזל" — החרב.

"תנפצם" — הפך רגשו גוים.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"תרועם" — תשבר אותם, כמו המשבר מה בשבט ברזל.

מצודת ציון

"תרועם" — תשברם, כמו "ורעות רוח" (קהלת א).

"יוצר" — אומן חרס.

"תנפצם" — ענין הפזור עם השבר והרצוץ, וכן: "ונפוץ הכדים" (שופטים ז).

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תרועם" — תשבר אותם, כמו המשבר מה בשבט ברזל.

מצודת ציון

"תרועם" — תשברם, כמו "ורעות רוח" (קהלת א).

"יוצר" — אומן חרס.

"תנפצם" — ענין הפזור עם השבר והרצוץ, וכן: "ונפוץ הכדים" (שופטים ז).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תרועם" ותרוצצם בשבט ברזל, והם יהיו "ככלי יוצר" המוכן לקבל הניפוץ והשבירה לגמרי, רצה לומר שהרשה גם כן להכריתם ולהאבידם לגמרי:


ביאור המילות

"תרועם, תנפצם". רוע הוא שנבקע הדבר גם בהיותו מחובר עדיין, כמו שן רועה (משלי כ"ח), ונפוץ היא הכתתה לגמרי עד שיתפרדו ויתנפצו חלקיו זה מזה:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

כדי שתמשול בהם ש"תרועם" בעול, ו"שבט ברזל", ולא שתמיתם ותכלם. אלא שלא עשיתי כן פן "ככלי יוצר" הנשבר שאין לו תקנה תנפצם ותשברם, עד לא יהיה להם תקומה למשול הם אח"כ על ישראל. כי לא תעצר כח להתאפק לבלתי כלותם, ואי אפשר מבלי שעבוד מלכיות:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

כדי שתמשול בהם ש"תרועם" בעול, ו"שבט ברזל", ולא שתמיתם ותכלם. אלא שלא עשיתי כן פן "ככלי יוצר" הנשבר שאין לו תקנה תנפצם ותשברם, עד לא יהיה להם תקומה למשול הם אח"כ על ישראל. כי לא תעצר כח להתאפק לבלתי כלותם, ואי אפשר מבלי שעבוד מלכיות:

<< · מ"ג תהלים · ב · ט · >>