מ"ג תהלים ב ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל
כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃

"תרועם" - תרוצצם

"בשבט ברזל" - היא החרב

"תנפצם" - תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקים

"תרועם" — תשברם והיה העי"ן ראוי להדגש לולי היותו מהגרון כמו תשוכם תסובם.

"בשבט ברזל" — החרב.

"תנפצם" — הפך רגשו גוים.

"תרועם" ותרוצצם בשבט ברזל, והם יהיו "ככלי יוצר" המוכן לקבל הניפוץ והשבירה לגמרי, רצה לומר שהרשה גם כן להכריתם ולהאבידם לגמרי:

"תרועם, תנפצם". רוע הוא שנבקע הדבר גם בהיותו מחובר עדיין, כמו שן רועה (משלי כ"ח), ונפוץ היא הכתתה לגמרי עד שיתפרדו ויתנפצו חלקיו זה מזה:

"תרועם" — תשבר אותם, כמו המשבר מה בשבט ברזל.

"תרועם" — תשברם, כמו "ורעות רוח" (קהלת א).

"יוצר" — אומן חרס.

"תנפצם" — ענין הפזור עם השבר והרצוץ, וכן: "ונפוץ הכדים" (שופטים ז).