מ"ג תהלים ב א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם
  וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה רגשו גוים" - רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דוד עצמו כעין שנאמר (שמואל ב א) וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם ויקבצו פלשתים את מחניהם ונפלו בידו ועליהם אמר למה רגשו גוים ונתקבצו כולם "ולאומים יהגו" - בלבם ריק ולאומים מנחם פתר לאומים ואומים וגוים כלם קרובי ענין

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה רגשו" — הנכון בעיני כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו על כן כתוב אני היום ילדתיך או על המשיח ורגשו כמו חברו וכמוהו (תהלים סד ג): "מרגשת פועלי און". ולמ"ד לאמים שורש כמו (בראשית כה כג): "ולאם מלאם יאמץ". "יהגו ריק" — בדיבור כמו (איוב כז ד): "ולשוני אם יהגה רמיה" והדבור ננתקה את מוסרותימו.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למה רגשו גוים זה המזמור הוא המזמור השני; וכן מצאנו אותו בכל הספרים המדויקים שהוא ראש מזמור.

ובחשבון כותבין אותו שני; ומקצת מרבותינו אמרו (בבלי ברכות ט ב): כי אשרי ולמה רגשו גוים מזמור אחד הוא.

ואמרו (שם י א): כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסים בה באשרי; וזאת הפרשה פתח בה באשרי האיש וסים בה באשרי כל חוסי בו.

וטעם למה נסמך מזמור זה למזמור זה לא נודע לנו, ולמה סדר אותם בסדר שהם מחוברים; כי אינם נסדרים על סדר המעשים.

כי הנה המזמור השלישי הוא על דברי אבשלום ואחריו כמה מזמורים שהיו עניניהם קודם מעשה אבשלום זמן רב.

והנה בסוף הספר מזמור קמ"ב: בהיותו במערה תפלה, שהיה בימי שאול; לפיכך לא נוכל לפרש כי נסדרו המזמורים על סדר המעשים.

וזה המזמור חברו ואמרו דוד בתחלת מלכותו שנתקבלו עליו הגוים כמו שנאמר (שמואל ב ה יז): וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד.

וזה שאמר: למה רגשו, שכל הפלשתים עלו.

ורגשו ענין קבוץ והמון רב, כמו מרגשת פעלי און (תהלים סד ג) ; ותרגום של והשבתי את המון מצרים (יחזקאל ל י): ואבטל ית איתרגושת מצראי.


ולאמים יהגו ריק: כי בבואם למלחמה היו מדברים גבוהות, לפי שנצחו את ישראל במלחמת שאול ואת שאול ובניו ומגפה גדולה היתה בעם, ועד עתה לא היה מלך אחר לישראל מעת מות שאול; ואמר: ריק הוא כל דבריהם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רגשו" - ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (לקמן ס"ד)

"ולאומים" - האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ"ה)

"יהגו" - ידברו

"ריק" - דבר שאין בו ממש 

מצודת דוד

"למה רגשו" - ר"ל למה להם זאת להתקבץ ולדבר דברי ריק לא לעזר ולא להועיל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה", אחר שבאר אבדן הרשע כי הוא כמוץ אשר תדפנו רוח ואין לו תקוה רק אם הוא שומר את הבר ונוטר את הצדיק, אומר. אם כן למה רגשו גוים למרוד במשיח ה' ובישראל עמו, הלא אך בזה יהיה להם קיום אם יעבדו את ה' ואת דוד מלכו.

"למה רגשו גוים", יש הבדל בין גוים ובין לאומים, גוי נקרא הקיבוץ מבלי השקף אם הוא בעל דת או לאו, ובשם לאום נקרא מצד שמתאחד תחת דת מיוחד, ומצייר שהקשר שהתקשרו נגדו היה אלהותיי וגם מדיניי, כמ"ש "על ה' ועל משיחו", על ה', לפרוק עול הדת ושבע מצות שהכריחם דוד לקיימם, ועל משיחו, לפרוק עול מלכותו ועבודתו, והגוים רגשו ברגש ומרד למרוד במלכות בית דוד, והלאומים מצד ענין הדת הגו מחשבות נגד דת ומצות ה':

ביאור המילות

"גוים, לאומים". שם לאום מציין תמיד את האומה מצד הדת, ושם גוי מציין מצד הקיבוץ, לכן יחס הרגש וההמיה אל הגוים, וההגיון אל הלאומים, שהם מחשבות להפר הדת (ובא בסי' זה מ"ד ג' ט"ו, מ"ז ד', נ"ז י', ס"ז ה', ק"ה מ"ד, קמ"ט ז'):
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה רגשו גוים כו'" - אחרי אומרו במזמור הקודם מהשגחתו ית' על עושי רצונו. ושלא כן הרשעים כי גם שמצליחים בעה"ז, הוא ית' עושה לנכות זכיותם, למען יהיו כמוץ שהוא במעלה בראש השבולת ואחר כך תדפנו רוח בעת המירוח.

הנה מזה היה מקום לומר, כי הנה לרשעי ישראל אשר עמו יתברך המה וסובל למו החרשנו. אך "למה רגשו גוים... ויהגו ריק על ה' ועל משיחו", והוא ית' סובל אותם בחללם את ה', ודברם נגד כבודו. וזה אומרי כמתמיה על רוב סבלנותו ית' ממאמרי הבלי הגוים, שהיו מתקבצים בבתי קבוציהם להשתעשע גוים "ולאומים ויהגו ריק":