מ"ג תהלים ב א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם
וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"למה רגשו" - ר"ל למה להם זאת להתקבץ ולדבר דברי ריק לא לעזר ולא להועיל
מצודת ציון
"רגשו" - ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און (לקמן ס"ד)
"ולאומים" - האומות כמו ולאם מלאם יאמץ (בראשית כ"ה)
"יהגו" - ידברו
"ריק" - דבר שאין בו ממשמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"למה רגשו גוים", יש הבדל בין גוים ובין לאומים, גוי נקרא הקיבוץ מבלי השקף אם הוא בעל דת או לאו, ובשם לאום נקרא מצד שמתאחד תחת דת מיוחד, ומצייר שהקשר שהתקשרו נגדו היה אלהותיי וגם מדיניי, כמ"ש "על ה' ועל משיחו", על ה', לפרוק עול הדת ושבע מצות שהכריחם דוד לקיימם, ועל משיחו, לפרוק עול מלכותו ועבודתו, והגוים רגשו ברגש ומרד למרוד במלכות בית דוד, והלאומים מצד ענין הדת הגו מחשבות נגד דת ומצות ה':
ביאור המילות
"גוים, לאומים". שם לאום מציין תמיד את האומה מצד הדת, ושם גוי מציין מצד הקיבוץ, לכן יחס הרגש וההמיה אל הגוים, וההגיון אל הלאומים, שהם מחשבות להפר הדת (ובא בסי' זה מ"ד ג' ט"ו, מ"ז ד', נ"ז י', ס"ז ה', ק"ה מ"ד, קמ"ט ז'):אלשיך
הנה מזה היה מקום לומר, כי הנה לרשעי ישראל אשר עמו יתברך המה וסובל למו החרשנו. אך "למה רגשו גוים... ויהגו ריק על ה' ועל משיחו", והוא ית' סובל אותם בחללם את ה', ודברם נגד כבודו. וזה אומרי כמתמיה על רוב סבלנותו ית' ממאמרי הבלי הגוים, שהיו מתקבצים בבתי קבוציהם להשתעשע גוים "ולאומים ויהגו ריק":