פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יָת אֵיגוֹרֵיהוֹן תְּתָרְעוּן וְיָת קָמָתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וְיָת אֲשֵׁירֵיהוֹן תְּקָצְצוּן׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יַת אֵיגוֹרֵיהוֹן תְּתַרְעוּן וְיַת קָמַתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וְיַת אֲשֵׁרֵיהוֹן תְּקַצְּצוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשריו" - (ע"ז מד) הוא אילן שעובדים אותו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ארוך

(יג) "כי את מזבחתם" כמו כי הרס תהרסם (שם):

קצר

(יג) "אשריו" - עצים הם:


 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי את מזבחותם". זה כבר הזהיר בפ' משפטים, ופה הוסיף את אשריו תכרתון שלא נזכר שם, והוא עפמ"ש בע"ז (דף נג) אר"י אמר רב ישראל שזקף לבנה להשתחות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה אסרה דא"ר ואשריהם תשרפון באש והלא ארץ ישראל ירושה להם מאבותיהם ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו, אלא מדפלחי ישראל לעגל גלי אדעתייהו דניחא להו בע"ז וכי אתו עכו"ם שליחותא דידהו קא עבדי, לכן בצווי שבפרשת משפטים שהיה קודם מעשה העגל לא הוצרכו לבער האשרות, דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ובצווי זאת שהיה אחר מעשה העגל נאסרו האשרות לכן הוסיף שרפת האשרות:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון." (יג):

ראוי לשום לב שבפסוק הקודם דבר בלשון יחיד, ובזה בלשון רבים. אך יאמר הלא אמרתי לך שני דברים: אחד, השמר לך פן תכרות ברית וכו'; ועוד אמרתי שהמוקש שלך לא יהיה רק בקרבך ולא בפועל. והלא תוכל להשיב כי אחר אשר צויתיך (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה, איך יתכן תכרות להם ברית. ועל השנית שלא יכשילוני במעשה, מי יערב לי שלא יספיקו לי להחטיאני בפועל. לזה אמר על הראשון "כי את מזבחותם תתוצון" וכו', לשון רבים לומר תדע איך תתפתה מהם, כי תחשיבם לגרי צדק. כי הלא בהרסך במותיהם יתלוה אליך יושב הארץ להרוס עמך באופן שאת מזבחותם תתוצון אתה ויושב הארץ הנזכר "ואת מצבותם תשברון" וכו' אתה והוא, באופן תחשיבם לגרי צדק ותבא לכרות להם ברית:

<< · מ"ג שמות · לד · יג · >>