מ"ג שמות כג ז


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מִפִּתְגָמָא דְּשִׁקְרָא הֱוִי רַחִיק וְדִזְכֵּי וְדִנְפַק דְּכֵי מִן דִּינָא לָא תִקְטוּל אֲרֵי לָא אֲזַכֵּי חַיָּיבָא׃
ירושלמי (יונתן):
מִפִּתְגַם שִׁיקְרָא הֲוֵי רָחִיק וְדִי נְפַק זַכְּאַי מִבֵּי דִינָךְ וְאַשְׁכָּחוּ לֵיהּ חוֹבָתֵיהּ וְדִי נְפַק חַיָּיב וְאַשְׁכָּחוּ לֵיהּ זְכוּ לָא תִקְטֵיל אֲרוּם לָא הֲוֵינָא מְזַכֵּי לֵיהּ אִין הוּא חַיָּיבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונקי וצדיק אל תהרג" - מניין ליוצא מב"ד חייב ואמר א' יש לי ללמד עליו זכות שמחזירין אותו ת"ל ונקי אל תהרג ואע"פ שאינו צדיק שלא נצטדק בב"ד מ"מ נקי הוא מדין מיתה שהרי יש לך לזכותו ומניין ליוצא מב"ד זכאי ואמר א' יש לי ללמד עליו חובה שאין מחזירין אותו לב"ד ת"ל וצדיק אל תהרוג וזה צדיק הוא שנצטדק בב"ד

"כי לא אצדיק רשע" - אין עליך להחזירו כי אני לא אצדיקנו בדיני אם יצא מידך זכאי יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה שנתחייב בה

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


רי. מדבר שקר תרחק ((וגו') [הרי זה אזהרה למדבר לשון הרע. דבר אחר, הרי זה אזהרה לדיין שלא יושיב אצלו דיין בור. ד"א, שלא יעמיד אצלו סניגורין שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם. ר' נתן אומר, מדבר שקר תרחק, אזהרה לפרוש מן המינות. וכן הוא אומר, ומוצא אני מר ממות וגו' (קהלת ז). והמלך ישמח באלהים וגו' (תהלים סג)]. (כדכתיב)).

ריא. ונקי וצדיק אל תהרוג (כי אלו) היה אחד מעידו שעובד לחמה ואחד (עובד) [שעובד] ללבנה, שומע אני שיצטרפו זה עם זה ויהא חייב. תלמוד לומר (ונקי) וצדיק אל תהרוג. ראוהו רודף אחר חברו להרגו והסכייף בידו. אמרו לו הוי יודע שהוא בן ברית והתורה אמרה (ונקי וצדיק אל תהרוג ואומר) שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט). ואמר יודע אני, על מנת כן. והעלימו עדים עיניהם (ואם) [ואחר] כן מצאנוהו הרוג מפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג. שומע אני יהא חייב, תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג.

כבר הרג (שמעון בן שטח) [יהודה ב”ט] עד זומם. אמר לו (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, (ואמרה) תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי זוממים. מה עדים שנים אף זוממים שנים. וכבר היה (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] נכנס לחורבה, ומצא שם הרוג ומפרפר והסיף מנטף דם מיד ההורג. אמר לו ((יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] תבא עלי אם לא) אני או אתה הרגנוהו. אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים יקום דבר (דברים יט). אבל היודע ובעל מחשבות הוא יפרע מאותו האיש. ולא הספיק לומר עד שנשכו נחש ומת.

ונקי וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין חייב ומצאו לו זכוות לאחר מכאן, שומע שני יהא חייב. תלמוד לומר ונקי (וצדיק) אל תהרוג ([יכול] כשם שיצא מבית דינך [זכאי] כך יצא מבית דיני. תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע).

וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין זכאי ואחר כך מצאו לו חובה, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג. [יכול] כשם שיצא מבית דינך כך יצא מבית דיני, תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע. והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות אמרה תורה כי לא אצדיק רשע, קל וחומר למדה טובה מרובה.

<< · מ"ג שמות · כג · ז · >>