מ"ג שמות כג ז



<< · מ"ג שמות · כג · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
מִפִּתְגָמָא דְּשִׁקְרָא הֱוִי רַחִיק וְדִזְכֵּי וְדִנְפַק דְּכֵי מִן דִּינָא לָא תִקְטוּל אֲרֵי לָא אֲזַכֵּי חַיָּיבָא׃
ירושלמי (יונתן):
מִפִּתְגַם שִׁיקְרָא הֲוֵי רָחִיק וְדִי נְפַק זַכְּאַי מִבֵּי דִינָךְ וְאַשְׁכָּחוּ לֵיהּ חוֹבָתֵיהּ וְדִי נְפַק חַיָּיב וְאַשְׁכָּחוּ לֵיהּ זְכוּ לָא תִקְטֵיל אֲרוּם לָא הֲוֵינָא מְזַכֵּי לֵיהּ אִין הוּא חַיָּיבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונקי וצדיק אל תהרג" - מניין ליוצא מב"ד חייב ואמר א' יש לי ללמד עליו זכות שמחזירין אותו ת"ל ונקי אל תהרג ואע"פ שאינו צדיק שלא נצטדק בב"ד מ"מ נקי הוא מדין מיתה שהרי יש לך לזכותו ומניין ליוצא מב"ד זכאי ואמר א' יש לי ללמד עליו חובה שאין מחזירין אותו לב"ד ת"ל וצדיק אל תהרוג וזה צדיק הוא שנצטדק בב"ד "כי לא אצדיק רשע" - אין עליך להחזירו כי אני לא אצדיקנו בדיני אם יצא מידך זכאי יש לי שלוחים הרבה להמיתו במיתה שנתחייב בה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג – מִנַּיִן לַיּוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּב, וְאָמַר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, שֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנָקִי... אַל תַּהֲרֹג. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, שֶׁלֹּא נִצְטַדֵּק בְּבֵית דִּין, מִכָּל מָקוֹם נָקִי הוּא מִדִּין מִיתָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לְךָ לְזַכּוֹתוֹ. וּמִנַּיִן לַיּוֹצֵא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, וְאָמַר אֶחָד: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, שֶׁאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג; וְזֶה צַדִּיק הוּא, שֶׁנִּצְטַדֵּק בְּבֵית דִּין (סנהדרין ל"ג ע"ב).
כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע – אֵין עָלֶיךָ לְהַחֲזִירוֹ, כִּי אֲנִי לֹא אַצְדִּיקֶנּוּ בְּדִינִי; אִם יָצָא מִיָּדְךָ זַכַּאי, יֵשׁ לִי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה לַהֲמִיתוֹ בַּמִּיתָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ (ראו סנהדרין ל"ז ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מדבר שקר תרחק: אם נראה בעיניך דין מרומה ועדים רמאים ואין אתה יכול להכחישן התרחק מאותו הדין ואל תדין בו כלל, ואע"פ כן אם הוא נקי וצדיק בדין שכבר נגמר הדין לזכות אל תהרגהו עוד, מאחר שכבר קיבלת העדים וגמרתה הדין ולא נתתה לבך על זה עד לסוף, שאם אתה הצדקתו אני לא אצדיקנו כי רשע הוא וחייב מיתה כדכתיב והאלהים אינה לידו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונקי וצדיק אל תהרוג. רשע שיצא נקי וצדיק בדינו ובא אחר שידע לו עדות לחובה מנין שאין מחזירין אותו ת"ל ונקי וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע אם הצדיקו ב"ד של מטה שלא מדעת לא יצדיקנו הקב"ה בבית דין של מעלה.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מדבר שקר תרחק" מכל דבר שיוכל לסבב שקר, כאמרם זל (אבות) הוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי לא אצדיק רשע. לדבריהם ז"ל (סנהדרין דף לג:) שפירשו נקי זה מי שיש עליו מגיד זכות וצדיק זה מי שיצא צדיק בדינו ויש עליו מגיד חובה, יכוין הכתוב לומר טעם הדברים שלא תאמר איך אחר שנגמר דינו לחובה יחזור הדין לזכות, לזה אמר כי לא אצדיק רשע, פירוש, ממה נפשך: אם מה שיצא חייב הוא כפי האמת והצדק לא אצדיק רשע ולא יועיל המלמד זכות, ואם מה שיצא חייב היה שלא כפי הדין למה יבולע נקי חנם. וכנגד חלוקת מי שיצא צדיק בדינו אמר גם כן כי לא אצדיק רשע פירוש כיון שיצא צדיק לא הצדקתיהו והוא רשע כי אלהים נצב בעדת אל ובקרב אלהים ישפוט והוא שופט בצדק ומן הנמנע שיחתום ה' על דבר שקר ח"ו. וצא ולמד אומרם ז"ל (כתובות דף כא:) דאסור למחתם על מלתא דמתחזי כשקרא. ואם תאמר ולמה אין אנו אומרים כן ביצא חייב, יש לך לדעת כי ה' ינחם על הרעה ולא ינחם על הטובה ומי שיצא חייב חזר בו ה' לזכותו אבל מי שיצא זכאי לא ינחם ה' מהטובה, ולפעמים יספיק לאדם זה עינוי זה שיצא משפטו חייב ואימות מות יגיעוהו בראותו כי נגמר דינו למות, ולזה אחר כך בקרב אלהים ישפוט לזכותו:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רי. מדבר שקר תרחק ((וגו') [הרי זה אזהרה למדבר לשון הרע. דבר אחר, הרי זה אזהרה לדיין שלא יושיב אצלו דיין בור. ד"א, שלא יעמיד אצלו סניגורין שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם. ר' נתן אומר, מדבר שקר תרחק, אזהרה לפרוש מן המינות. וכן הוא אומר, ומוצא אני מר ממות וגו' (קהלת ז). והמלך ישמח באלהים וגו' (תהלים סג)]. (כדכתיב)).

ריא. ונקי וצדיק אל תהרוג (כי אלו) היה אחד מעידו שעובד לחמה ואחד (עובד) [שעובד] ללבנה, שומע אני שיצטרפו זה עם זה ויהא חייב. תלמוד לומר (ונקי) וצדיק אל תהרוג. ראוהו רודף אחר חברו להרגו והסכייף בידו. אמרו לו הוי יודע שהוא בן ברית והתורה אמרה (ונקי וצדיק אל תהרוג ואומר) שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט). ואמר יודע אני, על מנת כן. והעלימו עדים עיניהם (ואם) [ואחר] כן מצאנוהו הרוג מפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג. שומע אני יהא חייב, תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג.

כבר הרג (שמעון בן שטח) [יהודה ב”ט] עד זומם. אמר לו (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, (ואמרה) תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי זוממים. מה עדים שנים אף זוממים שנים. וכבר היה (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] נכנס לחורבה, ומצא שם הרוג ומפרפר והסיף מנטף דם מיד ההורג. אמר לו ((יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] תבא עלי אם לא) אני או אתה הרגנוהו. אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים יקום דבר (דברים יט). אבל היודע ובעל מחשבות הוא יפרע מאותו האיש. ולא הספיק לומר עד שנשכו נחש ומת.

ונקי וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין חייב ומצאו לו זכוות לאחר מכאן, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר ונקי (וצדיק) אל תהרוג ([יכול] כשם שיצא מבית דינך [זכאי] כך יצא מבית דיני. תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע).

וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין זכאי ואחר כך מצאו לו חובה, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג. [יכול] כשם שיצא מבית דינך כך יצא מבית דיני, תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע. והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות אמרה תורה כי לא אצדיק רשע, קל וחומר למדה טובה מרובה. 


<< · מ"ג שמות · כג · ז · >>