מ"ג שמות יח יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהֹוָ֖ה מִכׇּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כְּעַן יָדַעְנָא אֲרֵי רָב יְיָ וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנֵּיהּ אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן׃
ירושלמי (יונתן):
כְּדוֹן חַכִּימַת אֲרוּם תַּקִיף הוּא יְיָ עַל כָּל אֱלָהַיָא אֲרוּם בְּפִתְגָמָא דְאַרְשִׁיעוּ מִצְרָאֵי לְמֵידַן יַת יִשְרָאֵל בְּמַיָא עֲלֵיהוֹן הָדַר דִּינָא לְאִיתְדָנָא בְּמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה ידעתי" - מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר (מכילתא)

"מכל האלהים" - מלמד שהיה מכיר בכל ע"א שבעולם שלא הניח ע"א שלא עבדה (מכילתא)

"כי בדבר אשר זדו עליהם" - כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים

"אשר זדו" - אשר הרשיעו ורבותינו דרשוהו (סוטה יא) ל' (בראשית כה) ויזד יעקב נזיד בקדרה אשר בשלו בה נתבשלו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עַתָּה יָדַעְתִּי – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר.
מִכָּל הָאֱלֹהִים – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ.
כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן"): בְּמַיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בְּמָיִם.
אֲשֶׁר זָדוּ – אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה,כט): בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א ע"א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

מכל האלהים: כי אין בהם כח לנקום צרת מאמיניהם:
כי בדבר: כלומר כי על כל דבר אשר זדו מצרים עליהם נתעולל בהם, זהו עיקר פשוטו:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי בדבר אשר זדו עליהם" - פירושו בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים וטעם זה מפני שהשם גזר על ישראל ועבדום וענו אותם (בראשית טו יג) ולא היה על המצרים בזה העונש הגדול אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם כמו שאמר (לעיל א י) הבה נתחכמה לו פן ירבה וצוה למילדות להמית הבנים וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שם כב) ומפני זה היה עליהם העונש המשחית אותם לגמרי וזהו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד) כמו שפרשתיו (שם ולעיל יב מב) והנה השם ראה מחשבתם ונקם מהם על זדון לבם וכן אמר הכתוב עוד כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט י) כי העונש בעבור הזדון שחשבו לעשות להם והנה ה' רואה ללב ועושה משפט העשוקים ונוקם ובעל חמה ואין מוחה בידו ואונקלוס שאמר ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון ירצה לומר כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור שאיננו בכלל ועבדום וענו אותם ועל כן אבדם במים

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם. יאמר כי היה מכיר מעלת אלהי ישראל וגדולתו מכל האלהים, בדבר אשר זדו כלומר במה שהשיב להם גמול בזדון אשר עשו להם, והכוונה כי לולא שזדו עליהם לא היה מענישם מפני שהיו מקיימין גזרתו שאמר (בראשית טו) ועבדום וענו אותם, אבל מה שהוסיפו על הנגזר במה שאמרו (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגו' הרי זה עקירה אינו בכלל עבדות וענוי, על התוספת הזה היה העונש. ומה שהוסיף מלת כי ואמר כי בדבר באורו שהענישם בדבר אשר זדו וכן כתוב בספר עזרא (נחמיה ט) כי ידעת כי הזידו עליהם.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי בדבר אשר זדו עליהם" כי הציל את העם באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על רעהו. וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל, והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה ידעתי". א] כי גדול ה' שאינו במדרגת רם שהוא בלתי משגיח בשפלים, רק הוא גדול שהשגחתו מתפשטת ממרומים עד השפל, מראש הסבות עד סוף המסובבים שזה גדר גדול, ושהוא גדול מכל אלהים שהם הכחות הנשגבות המתפשטות במציאות, שכ"א מוטבע על ענין מיוחד והוא גדול מכללותם. כי בדבר אשר זדו [גדול] עליהם שהמצרים נדונו מדה כנגד מדה, וזה לא יוכל לעשות רק מי שהוא מושל על כל הכחות, כי מי שאינו מוטבע רק על כח מיוחד א"א שיעניש, רק במה שיש בכחו למשל הברק באשו והים במימיו, ומכות מצרים שכולם היו מדה במדה הראה כי בכל דבר שזדו על ישראל הוא גדול עליהם בדבר הזה עצמו והעניש אותם בו בדבר שזה לא יוכל לעשות רק מי שגדול על כל

האלהים:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

עתה ידעתי וגו'. פירוש כי הגם שיש לאומות שרים גדולים ועצומים להלחם בעדם ולהרע לאויביהם וכל מרים יד כנגדם אף על פי כן לא יכוונו להנקם מהאומות הנגדיית בדמיון המרד מה שאין כן אלהי ישראל שיכוין למדוד במדה עצמה של המורד ועושה רשעה שקע שוקעיהם וכו', גם יש לתלות במאורע הרע כי לא מצד שכנגדו הוכה מה שאין כן אלהי ישראל שכל המכות והיסורין אשר יסר פרעה הם מכוונים למה שזדו עליהם. וצא ולמד מה שאמרו ז"ל (תנחומא) בכוון המכות שכל אחת כנגד מדה אחת רעה שזדו המצריים וכו':

<< · מ"ג שמות · יח · יא · >>