רש"י על שמות יח
<< · רש"י על שמות · יח · >>
פסוק א
"יִתְרוֹ" - שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא). יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה, יתרו לכשנתגייר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו, חובב שחבב את התורה, וחובב הוא יתרו שנאמר (שופטים ד, יא) מבני חובב חותן משה. וי"א רעואל אביו של יתרו היה ומה הוא אומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. בספרי:
"חֹתֵן מֹשֶׁה" - (מכילתא) כאן היה יתרו מתכבד במשה אני חותן המלך ולשעבר היה משה תולה הגדולה בחמיו שנאמר וישב אל יתר חותנו:
"לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל" - שקול משה כנגד כל ישראל:
"אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה" - להם, בירידת המן ובבאר ובעמלק:
"כִּי הוֹצִיא ה' וגו'" - זו גדולה על כולם (מכילתא):פסוק ב
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"את כל התלאה" - שעל הים ושל עמלק (מכילתא)
"התלאה" - למ"ד אל"ף מן היסוד של תיבה והתי"ו הוא תיקון ויסוד הנופל ממנו לפרקים וכן תרומה תנופה תקומה תנואהפסוק ט
פסוק י
"ומיד פרעה" - מלך קשה
"מתחת יד מצרים" - כתרגומו ל' רידוי ומרות היד שהיו מכבידים עליהם היא העבודהפסוק יא
"מכל האלהים" - מלמד שהיה מכיר בכל ע"א שבעולם שלא הניח ע"א שלא עבדה (מכילתא)
"כי בדבר אשר זדו עליהם" - כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים
"אשר זדו" - אשר הרשיעו ורבותינו דרשוהו (סוטה יא) ל' (בראשית כה) ויזד יעקב נזיד בקדרה אשר בשלו בה נתבשלופסוק יב
"וזבחים" - שלמים
"ויבא אהרן וגו'" - ומשה היכן הלך והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם
"לפני האלהים" - מכאן שהנהנה מסעודה שתלמידי חכמים מסובין בה כאלו נהנה מזיו השכינה (ברכות כד)פסוק יג
"וישב משה וגו' ויעמוד העם" - יושב כמלך וכולן עומדים והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך שנא' מדוע אתה יושב לבדך וכלם נצבים
"מן הבקר עד הערב" - (שבת י) אפשר לומר כן אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפי' שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום וכאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב וגו' (מגילה י)פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
"גם אתה" - לרבות אהרן וחור וע' זקנים
"כי כבד ממך" - כובדו רב יותר מכחךפסוק יט
"היה אתה לעם מול האלהים" - שליח ומליץ בינותם למקום ושואל משפטים מאתו
"את הדברים" - דברי ריבותםפסוק כא
"אנשי חיל" - עשירים, שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים.
"אנשי אמת" - אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעל-ידי-כך יהיו דבריהם נשמעין.
"שנאי בצע" - ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן (בבא בתרא נח:): "כל דיין דמפקין ממונא מיניה בדין - לאו שמיה דיין".
"שרי אלפים" - (סנהדרין יח.): "הם היו שש מאות שרים, לשש מאות אלף"
"שרי מאות" - ששת אלפים היו.
"שרי חמשים" - י"ב אלף.
"שרי עשרות" - ששים אלף.
(מה שפירש רש"י על כל השרים כמה היו, והוא לכאורה ללא צורך, והנה באמת תיקן בזה ותירץ קושיא בפסוק, דקחשיב מלמעלה למטה, רוצה לומר, המספר מרובה קודם מספר המועט, ולא היה לו לומר אלא מתחילה שרי עשרות בראשונה ואחר-כך בהדרגה כולם; ולפי פירושו, שהזכיר ופרט סכום מנין השרים, צא וחשוב וכשתדקדק במנינם, ולגבייהו אתי שפיר מספר המועט תחילה ואחר-כך בהדרגה. כן נראה לי נכון, ודו"ק)פסוק כב
פסוק כג
פסוק כו
"יביאון" - מייתין
"ישפוטו הם" - כמו ישפטו (בחולם) וכן (רות ב) לא תעבורי כמו לא תעברי ותרגומו דיינין אינון מקראות העליונים היו לשון צווי לכך מתורגמין וידונון ייתון ידונון ומקראות הללו לשון עשייה