מ"ג שמות יד יד


<< · מ"ג שמות · יד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יְיָ יְגִיחַ לְכוֹן קְרָב וְאַתּוּן תִּשְׁתְּקוּן׃
ירושלמי (יונתן):
כִּתָּא דַהֲוָה אָמְרָה נְסַדְרָה לְקוּבְלֵיהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תַגִּיחוּן דְּמִן קֳדָם יְיָ מִתְעֲבֵיד לְכוֹן נִצְחָנוּת קָרְבֵיכוֹן:  כִּתָּא דַהֲוָה אָמְרָה נְבַלְבְּלָא לְקוּבְלֵיהוֹן אָמַר לְהוֹן משֶׁה שְׁתּוּקוּ וְהָבוּ יְקָרָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא וְרוֹמְמוּ לֶאֱלָהָכוֹן:
ירושלמי (קטעים):
כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נְסַדֵר לְקוֹבְלֵיהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תְדַחֲלוּן יְיָ בִּיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ הוּא דְיַעֲבֵיד לְכוֹן נַצְחָנֵי קְרָבֵיהוֹן: כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נְלַוְלַוֵי לְקוֹבְלֵיהוֹן וּנְעַרְבֵב יַתְהוֹן אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תִדַחֲלוּן קוּמוּ וּשְׁתוּקוּ וַהֲבוּ יְקָרָא וְתוּשְׁבְּחָא וְרוֹמְמוּ לֵאלָהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' ילחם לכם" - בשבילכם וכן כי ה' נלחם להם וכן (איוב יג) אם לאל תריבו וכן (בראשית כד) ואשר דבר לי וכן (שופטים ו) האתם תריבון לבעל

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' יִלָּחֵם לָכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם. וְכֵן "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שמות יד,כה), וְכֵן "אִם לָאֵל תְּרִיבוּן" (איוב יג,ח), וְכֵן "וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי" (בראשית כד,ז ורש"י שם), וְכֵן "הָאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל" (שופטים ו,לא).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' ילחם לכם. ידוע כי מדת הדין היא הנלחמת והמחרבת ים, ומה שהזכיר השם המיוחד להורות כי גם בנס העצום הזה באבדן המצריים שם היתה מדת רחמים משותפת עם מדת הדין, ואע"פ שנראה כי מדת הדין נמתחה עליהם לכלותם לגמרי כליון חרוץ ממה שכתוב לא נשאר בהם עד אחד, הרי מצינו שם שתוף מדת רחמים שנתנו לקבורה, ממה שכתוב נטית ימינך תבלעמו ארץ, והימין היא מדת החסד. וכן מצינו לעתיד בענין גוג שכתוב (זכריה יד) ויצא ה' ונלחם בגוים ההם, ואין ספק כי הוא נאמר על מדת הדין ואע"פ כן מצינו שם שתוף רחמים והוא שיזכו לקבורה כי כן כתוב (יחזקאל לט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר. ובאור הדרש ה' ילחם לכם כי כיון שראו במכת בכורות שהקב"ה בעצמו וכבודו הוא המכה ועדיין רודפים אחריכם אין כונתם לבא לנגדכם אלא כנגדו יתברך וכיון שהוא כן המלחמה שלו היא ואין לכם אלא לשתוק. או יאמר אתם תחרישון , תצטרכו שתחרישו שלא יהפך מדת הדין עליכם לפי שהייתם חוטאים כמותם עובדי ע"ג ומגדלי בלורית.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ה' ילחם לכם". ומה שתחשבו שתצטרכו למלחמה, ה' ילחם בשבילכם, כי הם באים להלחם עמו והוא מלחמת ה' לא מלחמתכם ואתם תחרישון:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' ילחם לכם. פירוש לצד שהפחד שנפל אליהם הוא מהשר וכמו שפירשנו בפסוק ופרעה הקריב לזה אמר להם בשלמא אם היו הם הלוחמים ישערו כי עצום הוא מהם מה שאין כן לצד שה' הוא הלוחם אין לחוש לאלף כיוצא בו: עוד ירצה לומר שאפילו מדת הרחמים תהפך לדין על המצריים להלחם עמהם, ודקדק לומר לכם כיון שבערך ישראל יחשב הדבר רחמים. עוד ירצה ילחם לכם כי לא לעזרה לבד יהיה להם במלחמה אלא הוא יערוך כל המלחמה. ואומרו ואתם תחרישון יתבאר על דרך אומרם ז"ל (פתיחתא דאיכה רבתי ל') ד' צדיקים מה ששאל זה לא שאל זה וחלוקה המעולה שבכולן הוא מה ששאל חזקיה שאמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא להתפלל אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה וכן עשה ה' דכתיב (מלכים ב', יט) בלילה ההוא ויצא מלאך ה' וגו' והיא המדריגה שאמר משה ואתם תחרישון פירוש אפילו בתפלה אם אין בכם כח כמאמר חזקיה תחרישון והוא ילחם לכם. ולפי מה שפירשנו בפסוק התיצבו שאמר להם יעמדו בתפלה ירצה על זה הדרך ואתם תחרישון למדת הדין פירוש תרבו בתפלה להשמיע במרום קולכם להחריש למדת הדין עליכם:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תחרישון. ב' הכא ואידך מי יתן החרש תחרישון וגו' שאמר להם משה מי יתן החרש תחרישון כי ה' נלחם לכם ואין לכם לצעוק אלא תחרישון ותהי לכם לחכמה כי תבטחו בה':

<< · מ"ג שמות · יד · יד · >>