פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות יג יב


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַעֲבַרְתָּ֥ כׇל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכׇל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתַעְבַּר כָּל פָּתַח וַלְדָּא קֳדָם יְיָ וְכָל פָּתַח וְלַד בְּעִירָא דִּיהוֹן לָךְ דִּכְרִין תַּקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַפְרֵשׁ כָּל פְּתַח וַולְדָא קֳדָם יְיָ וְכָל פְּתַח וַולְדָא בְּעִירָא דְּמֵשַׁגְרָא אִמֵּיהּ דִּיהוֹן לִיךְ דִּכְרִין תַּקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעברת" - אין והעברת אלא לשון הפרשה וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו

"שגר בהמה" - נפל ששגרתו אמו ושלחתו בלא עתו ולמדך הכתוב שהוא קדוש בבכורה לפטור את הבא אחריו ואף שאינו נפל קרוי שגר כמו שגר אלפיך אבל זה לא בא אלא ללמד על הנפל שהרי כבר כתיב כל פטר רחם ואם תאמר אף בכור בהמה טמאה במשמע בא ופירש במקום אחר בבקרך ובצאנך לשון אחר יש לפרש והעברת כל פטר רחם בבכור אדם הכתוב מדבר

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעברת כל פטר רחם לה'" - לשון הפרשה שתעבירנו מן העדר להיות לה' וחזר ופירש מה היא העברה זו שכל פטר שגר בהמה הזכרים ופטר חמור ובכור אדם בבניו יהיו לה' ורש"י כתב והעברת כל פטר רחם לה' בבכור אדם הכתוב מדבר

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיח. והעברת כל פטר רחם איו העברה אלא הפרשה. וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו (במדבר כז). שמעון בן עזאי אומר, והעברת, מה תלמוד לומר- לפי שהוא אומר כל אשר יעבור תחת השבט (ויקרא כז), שומע אני אף היתום במשמע. והדין נותן, ומה אם בעל מום שאינו כשר לגבי מזבח נכנס לדיר להתעשר, יתום שהוא כשר לגבי מזבח לא יהא נכנס לדיר להתעשר. והרי הלקוח יוכיח, שהוא כשר על גבי המזבח ואינו נכנס לדיר להתעשר. הוא יוכיח על היתום אף על פי שהוא כשר על גבי המזבח, לא יהא נכנס לדיר להתעשר. לא, אם אמרת בלקוח שאינו נולד ברשותו לכך אינו נכנס לדיר להתעשר, תאמר ביתום שנולד ברשותו, לכך יהא נכנס לדיר להתעשר. לא זכיתי מן הדין, נאמר כאן (עבודה) [העברה] ונאמר להלן (עבודה) [העברה] מה (להלן) [העברה האמורה כאן] אין קדושה חלה עליו אלא בחיי אמו, אף (עבודה) (העברה) האמורה (כאן) [להלן] דין הוא שלא תהא קדושה חלה אלא בחיי אמו. אי, מה כאן זכרים אף להלן זכרים- תלמוד לומר כל אשר יעבור, אחד זכרים ואחד נקבות במשמע.

קיט. וכל פטר שגר בהמה אין פטר שגר בהמה אלא ששגרתו אמו, יהא (פטור) [פוטר] מן הבכורה והבא אחריו אינו בכור.

קכ. אשר יהיה לך להוציא את המוכר (עובר) בהמת לנכרי (אשר יולד) במשמע). מוציא אני את המוכר (עובר) בהמתו לנכרי ומביא אני את הלוקח עובר בהמתו של נכרי -תלמוד לומר אשר יולד בבקרך ובצאנך (דברים טו), להוציא את הלוקח עובר בהמתו של נכרי.

הזכרים לה' מכאן היה (בכורות פ"ב מ"ו) ר' יוסי הגלילי אומר, רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים, ויצאו שני ראשיהם כאחת, שניהם לכהן, שנאמר הזכרים לה'. וחכמים אומרים, אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן.

וכל פטר חמור תפדה בשה (שם פ"א מ"ה) בשה ולא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטרפה ולא בכוי ולא בכלאים.

<< · מ"ג שמות · יג · יב · >>