מ"ג שמות יב מב



<< · מ"ג שמות · יב · מב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לֵילֵי נְטִיר הוּא קֳדָם יְיָ לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין קֳדָם יְיָ נְטִיר לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדָרֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אַרְבָּעָה לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן עַלְמָא לֵילְיָא קַדְמָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא:  תִּנְיָינָא כַּד אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם:  תְּלִיתָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְרָאֵל:  רְבִיעָאָה כַּד אִתְגְּלֵי לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן לְדָרֵיהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
לֵיל נְטִיר וּמְזוּמָן לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ בְּאַפָּקָתְהוֹן דִּבְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אֲרוּם אַרְבַּע לֵילְוָן אִינוּן כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דִּכְרָנַיָא לֵילָא קַדְמָאָה כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל עַלְמָא לְמִבְרָא יָתֵיהּ הֲוָת עַלְמָא תָּהֵי וּבָהֵי וַחֲשׁוֹכָא פָּרִיס עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וּמֵימְרָא דַּיְיָ הֲוָה נָהִיר וּמַנְהַר וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילָא קַדְמַיָא:

לֵילָא תִּנְיָנָא כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל אַבְרָם בֵּינֵי בְּתָרַיָא הֲוָה אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין וְשָרָה הֲוָת בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין לִמְקַיְימָא מַה דְּאָמַר כְּתָבָא אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין אִיפְשַׁר לֵיהּ לְמוֹלְדָה וְשָרָה בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין אִיפְשַׁר לָהּ דְּתוֹלִיד הֲלָא בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה אֲבוּנָן יִצְחָק בִּזְמַן דְּאִיתְקְרֵיב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹ מִן מְרוֹמַיָא וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילְיָא תִּנְיָנָא:

לֵילָא תְלִיתָאָה כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל מִצְרָאֵי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא הֲוַת יְמִינָא מְקַטְלָא בּוּכְרֵיהוֹן דְּמִצְרָאֵי וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בּוּכְרֵיהוֹן דְּיִשְרָאֵל לְמִקַיְימָא מַה דַּאֲמַר כְּתָבָא בְּרִי בּוּכְרִי הִינוּן יִשְרָאֵל וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילָא תְּלִיתָאָה:

לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא חַבְלֵי רִישְׁעָא יִשְׁתֵּיצוּן וְגִירֵי פַּרְזְלָא יִתְבְּרוּן משֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא דֵּין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וְדֵין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וּמֵימְרָא דַיְיָ מְדַבֵּר בֵּין תַּרְוֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְכִין כַּחֲדָא הוּא לֵיל פִּסְחָא קֳדָם יְיָ נְטִיר וּמְזַמִּין לְכָל יִשְרָאֵל לְדָרֵיהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ליל שמרים" - שהיה הקב"ה שומר ומצפה לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים

"הוא הלילה הזה לה'" - הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך

"שמרים לכל בני ישראל לדרתם" - משומר ובא מן המזיקין כענין שנא' ולא יתן המשחית וגו' 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לֵיל שִׁמֻּרִים – שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר וּמְצַפֶּה לוֹ, לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' – הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גּוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ (מכילתא כאן).
שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם – מְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית" וְגוֹמֵר (שמות יב,כג) (פסחים ק"ט ע"ב; ר"ה י"א ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ליל שימורים הוא לה': מימות אביהם היה הק' מצפה לזה הלילה להוציא את בני ישראל ממצרים כמו שהבטיחם, ולישראל הוא ליל שימורים לדורותם, לכל דורותם, שמצפים לזה הלילה לחוג בו חג הפסח ככל חקותיו ומשפטיו:

שמורים: לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר:


רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמר ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים" - כי שמר להם הדבר מן העת שגזר עליהם הגלות שיוציאם בלילה הזה בבא הקץ מיד כי בעתה אחישנה (ישעיהו ס כב) או טעמו ליל שמורים הוא לה' שהוא שומר ומצפה ללילה שיוציאם מארץ מצרים שהקב"ה מצפה לעת שיהיו ראויים להוציאם משם והנה אם נאמר שטעם כי גר יהיה זרעך מעת שיהיה לך זרע ונתחיל החשבון משנולד יצחק תהיה עמידתם במצרים מאתים וארבעים שנה כפי הפירוש שהזכרנו גם זה לדעתי איננו דרך הפשט על נכון שכל ימי אברהם לא יקרא הגלות בזרעו והנכון שיאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה מן היום הזה והענין לאמר לו לא ינחלו בניך הארץ הזאת אשר אני נותן להם מיד אבל יהיו גרים כמוך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועוד לא ישובו הנה עד הדור הרביעי למלאת ארבע מאות ושלשים ואם כן תהיה עמידתם במצרים כמו מאתים ועשרים שנה או קרוב לזה ואם יהיה חשבון של אותיות רד"ו שמה (בראשית מב ב) מסורת בישראל יתכן שירמוז ליורדים עצמם שאחרי מות יעקב יעמדו הם שם מאתים ועשר שנים ועם י"ז יהיו רכ"ז וכבר הזכרתי (בבראשית טו יג) פירוש רבי אברהם (שם) שמאמר כי גר יהיה זרעך בעבדות וענוי עד ארבע מאות שנה מן היום הזה ואמר כי השלשים הנוספים היו מיום צאת אברהם מארצו והנה יהיה פירוש הכתוב ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים עד מלאת שלשים שנה וד' מאות שנה להיותם גרים הם ואבותיהם בארץ לא להם ועוד אני אומר כי הפשט המחוור מן הכל הוא שנאמר כי הגזרה היתה ארבע מאות שנה מן היום ההוא כאשר הזכרנו והשלשים שנה האלו הם תוספת עליהם בעון הדור ההוא כי אם נגזר על האדם בחטאו גלות וענוי שנה או שנתים והוא יוסיף על חטאתו פשע בהם יוסיפו עליו שבע על חטאתיו וגלות ויסורין כהנה וכהנה שאין ענשו הראשון הבטחה לו שלא יענש בעון שיעשה והנה היה על אברהם אבינו גזרה שיהיה זרעו גר בארץ לא להם ארבע מאות שנה ושלא ישובו הנה עד דור רביעי כי לא שלם עון האמרי ולא היתה לו הבטחה רק באחרי כן יצאו ברכוש גדול והוא מיד או מופלג כמה וגם הוא על תנאי כמו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול שיעמיד בדין את הגוי אם עשו כראוי לישראל לפי מעשיהם ולפי הנגזר עליהם ועוד שאין שום הבטחה שלא יגרום החטא לבטלה אלא במקום שבועה ומן הידוע שהיו ישראל במצרים רעים וחטאים מאד ובטלו גם המילה דכתיב (יחזקאל כ ח) וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואומר לשפוך חמתי עליהם בתוך ארץ מצרים וגו' וכתיב (יהושע כד יד) והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה' ועל כן ארך גלותם שלשים שנה והיה ראוי שיתארך יותר אלא שצעקו והרבו תפלה וזה טעם ויאנחו מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם וישמע אלהים את נאקתם (לעיל ב כג כד) ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי (שם ג ט) וכתיב (דברים כו ז) ונצעק אל ה' אלהי אבותינו וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו כי לא היו ראויים להגאל מפני הקץ שבא אלא שקבל צעקתם ונאקתם מפני הצער הגדול שהיו בו כאשר פירשתי בסדר ואלה שמות (ב כה) ולמה יהיה קשה על הראשונים לפרש כי נתארך גלותם על הקץ שלשים שנה והנה נתארך עליהם ארבעים שנה בחטא המרגלים כי כל הארבעים שנים ההם היה להם ענוי כמו שאמר (דברים ח ב) וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך וכתיב (שם ג) ויענך וירעיבך והיה להם גלות שלימה בארץ לא להם רק לנחש שרף ועקרב ולא נתקיים להם ודור רביעי ישובו הנה כי בארבעים שנה נתחלף הדור ההוא בודאי שכבר נולד אבל החטאים גרמו הכל ואפשר שהיה זה סבת בני אפרים שיצאו שלשים שנה קודם לביאת משה רבינו וכמו שהזכירו רבותינו (סנהדרין צב) כי הם מנו ולא טעו ועונותיו ילכדונו את הרשע (משלי ה כב) והקב"ה ימחול לנו על כל חטא ושגיאה וטעם הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדורותם שזה הלילה שהיה שמור לשם להוציאם ממצרים הוא לה' כלומר מקודש לשמו שמורים לכל בני ישראל לדורותם שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזכירת הנסים ולתת הלל והודאה לשמו כמו שאמר (להלן יג י) ושמרת את החקה הזאת ואמר (דברים טז א) שמור את חדש האביב ורבי אברהם אמר כי טעם ליל שמורים הוא לה' שהשם שמרם ולא נתן המשחית לבא אל בתיהם ואיננו נכון בעבור שאמר להוציאם מארץ מצרים

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ליל שמורים הוא ל" ה' להוציאם. שהיה מצפה להוציאם, כי לא ענה מלבו, אבל לא מצא את ישראל מוכנים וראוים לגאולה עד אותה הלילה, ואותה היה משמר ומצפה כי חפץ ' ' חסד הוא, כאמרם זל שהקבה מחשב את הקץ:

" הוא הלילה הזה לה' שמורים" וכמו שהיה משמר ומצפה לגאולת ישראל כל ימי גלותם במצרים, כן הוא משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה, כאמרו ולכן יחכה ה' לחננכם:

" לכל בני ישראל לדורותם" כאמרם בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להגאל:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ליל שמורים לה'. ואח"כ אמר שמורים לכל בני ישראל לדורותם לפי שאמר הקב"ה לישראל (דב"ר ד, ד) נרי בידך ונרך בידי, שמור לי ואשמור לך, שמור נר מצוה ואני אשמור נר אלהים נשמת אדם שבידי, והנה בלילה זו שמרו ישראל נר מצות הפסח ככל חוקתיו והקב"ה שמרם ולא נתן המשחית לבא בבתיהם ועל שמירה זו אמר ליל שמורים לה' להוציאם מארץ מצרים, וכנגד שמירת ישראל המצות אמר שמורים לכל בני ישראל לדורותם, אבל בראשונה לא נאמר לדורותם כי שמירת מצות הפסח לבד הוקבע לדורות, אבל שמירה מן המזיקים לא הוקבע לדורות כי במצרים לבד יצא המשחית לחבל ולא לדורות.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ליל שמורים וגו'. יכוין הכתוב לרמוז ה' נסים מופלאים שזמנם לילה זו. א, בימי אברהם כשהכה את ד' מלכים (לך יד טו) ויחלק עליהם לילה. ב, ביציאת מצרים דכתיב (פסוק כט) ויהי בחצי הלילה. ג, בימי חזקיה כשהכה גבריאל מחנה סנחריב דכתיב (מ"ב, יט) ויהי בלילה ההוא. ד, בימי מרדכי ואסתר (אסתר, ו) בלילה ההוא נדדה שנת המלך. ה, גאולה העתידה. כנגד נס אברהם אמר ליל שמורים הוא לה' כי באמצעות הנס נתגלית אמתתו יתברך כאומרם ז"ל (בראשית רבה פמ"ב) שיש מהאומות שלא היו מאמינים בנס הצלתו מאור כשדים והאמינו בנס הכאת ד' מלכים. וכנגד מצרים אמר להוציאם מארץ מצרים. וכנגד נס חזקיהו אמר הוא הלילה הידוע לכם כרשום בדברי נביא (מ"ב, יט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך וגו'. וכנגד נס מרדכי אמר הזה לה', וכנגד גאולה העתידה אמר שמורים לכל בני ישראל לדורותם פירושו לסוף הדורות בעגלא ובזמן קריב:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פו. ליל שמורים הוא לה' [וגו' הוא הלילה הזה לה'] בו נגאלו ובו עתידין להגאל, דברי רבי יהושע. שנאמר הוא הלילה הזה לה'). רבי אליעזר אומר, בו נגאלו. לעתיד לבא אין נגאלים אלא בתשרי, שנאמר תקעו בחודש שופר וגומר (תהלים פא). מפני מה, כי חק לישראל הוא וגו'. ומה תלמוד לומר הוא הלילה הזה לה- אלא הוא הלילה הזה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו, אברהם אני גואל את בניך (לעתיד לבוא), וכשהגיע הקץ, לא עכבו הקב"ה כהרף עין.

שמורים לכל בני ישראל מגיד שכל ישראל צריכין להשתמר בו. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שמורים. ב' במסורה ליל שמורים שמורים לכל בני ישראל שחלק הקב"ה. ליל ט"ו לשנים חציו ליציאת מצרים וחציו השני לגאולה לעתיד, לבא:"

<< · מ"ג שמות · יב · מב · >>