תרגום

לדעת את אשר בלבבך

(דברים ח ב): "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא"

דקויות

בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה בתנאים קשים. לא היה להם אוכל קבוע שיכלו לקחת עמם; בכל יום הם קיבלו מן לאותו היום בלבד.   הפסוק מסביר, שה' הוליך אותנו במדבר בכוונה, כדי לנסות אותנו ולדעת אם נשמור את מצוותיו גם בתנאים קשים אלה, בלי לקטר ובלי להתייאש: "התשמור מצותיו - שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו" ( רש"י ) ,  "וה' היה יכול להוליכם בדרך הערים אשר סביבותיהם, אבל הביאם בנסיון הזה, כי ממנו יודע שישמרו מצותיו לעולם" ( רמב"ן ) .

אולם הסבר זה מעורר שאלה: מדוע ה' צריך לעשות ניסיון עקיף כדי לדעת מה יש בליבנו? הרי, (שמואל א טז ז): "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"( פירוט ), ה' יכול לראות ישירות לתוך הלב!

נראה שהמילה לדעת אין עניינה "כדי שה' יידע" אלא "כדי שאחרים יידעו", כמו ב (שמות לא יג): "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"(לדעת = ל+דעת. האות ל מציינת תכלית, "כדי ש-". התכלית היא שתהיה דעת, שתתגלה ידיעה חדשה) .   מטרת הניסיון היא לחשוף ולגלות דברים הצפונים בלב, כדי שגם אנשים אחרים יידעו אותם.

מה בדיוק בא הניסיון להודיע? ולמי בדיוק? כמה תשובות:

1. להודיע לכל בני האדם שה' מפרנס את עבדיו: "כדי שתדענה זאת האומות... שמי שמתמסר כליל לעבודתו יתעלה, יפרנסנו ממקום שלא העלה על דעתו" ( הרמב"ם, מורה נבוכים ג כד ) , כפי שהוא פרנס את בני-ישראל באופן ניסי במדבר.

2. להודיע למלאכים את מעלת בני ישראל: "שיהיה מה שבלבבך יוצא לפועל, כדי שיידע כל מלאך, שבדין תהיה מעלתך יותר מן מלאכי השרת, ותהיה עליך ידיעתי הפועלת לטוב כראוי לנמצא בפועל" (ספורנו) .

3. ולענ"ד, הניסיון בא להודיע לאדם עצמו מה הם הכוחות שלו.    אדם שלא מתמודד עם קשיים, יכול כל חייו לחיות באשליה שהוא צדיק גדול.  ה' מעמיד אותו במצב קשה כדי לעזור לו להכיר את עצמו, שהוא עצמו יידע עד כמה האמונה שלו בה' חזקה.

4. מעבר לכך, עצם הניסיון גורם לאדם לפתח לעצמו כוחות-נפש חדשים להתמודדות עם קשיים, שכן "הצורך הוא אבי ההמצאה" (אפלטון) .    "הניסיון, אין מטרתו להשיג מידע חדש או אפילו לחנך, אלא הוא מהווה פעולה יוצרת... הרגע של הניסיון מהווה שותפות יוצרת בין המנסה הא-להי והמושא האנושי, רגע בקשר הדתי בין ה' וישראל. ה' מחפש אותנו ואנו צריכים להיענות ולהתרומם לשירותו. הן במישור הלשוני והן במישור הפילוסופי, הוא רוצה שאנו נדע את עצמנו ואנו צריכים להתוודע אל עצמנו" (מעובד ע"פ הרב חנוך וקסמן, "לדעת את אשר בלבבך - על ניסיונות אלהיים ולב יודע", בית המדרש הוירטואלי ) .  פירוש זה מתאים לפסוק המקביל בהמשך הפרק, (דברים ח טז): "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ, לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ": מטרת הניסיון היא לשנות אותך ולהפוך אותך לאדם טוב יותר.

הקבלות

ישנם פסוקים נוספים המתארים ניסיון שמטרתו לדעת, ואפשר לפרשם באופן דומה:

• (דברים יג ד): "לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם".
• (שופטים ג ד): "וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה"
• (שמות טז ד): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא", "שכּל הלומד לקח ילמד מכך לקח ויראה אם ההתמסרות השלמה לעבודתו מועילה ומספיקה או אינה מספיקה" (מורה נבוכים) .
• (שמות כ טז): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם 'אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ'"( פירוט ).

יש פסוק אחד שקשה לפרשו באופן דומה, (בראשית כב יב): "וַיֹּאמֶר 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי'"( פירוט ).   כאן לא נאמר "לדעת" אלא ידעתי. אמנם הרמב"ם פירש גם שם כמו בפסוקנו: "במעשׂה הזה אשר בגללו יֵאָמֵר עליך "ירא אלהים" ידעו כל בני-אדם מה הוא קצה גבול יראת ה'".

תגובות

דוד המלך כתב בספר תהילות כו2: "בְּחָנֵנִי יהוה וְנַסֵּנִי צרופה[צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי"

ושלמה המלך בספר קהלת ג יח: "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם"

למעשה שלמה המלך אומר שבני האדם כבהמות ואם ככה מדוע דוד מבקש שאלהים ינסנו

הלא גם דוד אמר

תהלים מט יג: "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ"

תהלים מט כא: "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ"

זו היא חידה ונראה אם מישהו יודע ואם לא אז אענה אנכי

-- DAIAN SHEM, 2016-08-29 16:31:37

רמז בפסוקים האלה

תהלים פב ו: "אני אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם"

תהלים פב ז: "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ"

-- DAIAN SHEM, 2016-08-29 20:40:56

ופתרון מענה החידה .......

דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים = ועל כן לא יגור מכל רע ובגלל זה אומר כמבקש מהאלהים "בְּחָנֵנִי יהוה וְנַסֵּנִי צרופה[צָרְפָה] כִלְיוֹתַי וְלִבִּי"

אך אתם כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ אינכם בני עליון ולא אלהים לכן כבהמות תחשבו ותאמרו אל תביאנו לידי ניסיון ולא לידי ביזיון

-- DAIAN SHEM, 2016-09-01 03:59:10

גם איוב אמר, איוב כג י: "כִּי יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא"

-- Erel Segal-Halevi, 2016-09-01 19:34:53