מ"ג שמות ט לא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְכִתָּנָא וּסְעָרֵי לְקוֹ אֲרֵי סְעָרַיָּא אֲבִיב וְכִתָּנָא גַּבְעוּלִּין׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְכִתְּנָא וְסַרְתָּא לָקוּן אֲרוּם סַרְתָּא הֲוָות כְּסִירָא וְכִיתְנָא עָבַד פּוּקְלִין: |
ירושלמי (קטעים): | וְכִתָּנָא הֲוַת גַבְעוּלִין וְאִתָּרַת נִצָהּ: |
רש"י
"כי השעורה אביב" - כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה
"השעורה אביב" - עמדה באביה לשון (שיר השירים ו יא) באבי הנחל
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב – כְּבָר בִּכְּרָה וְעוֹמֶדֶת בְּקַשֶּׁיהָ, וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ. וְכֵן הַפִּשְׁתָּה גָּדְלָה כְּבָר וְהוּקְשָׁה[2] לַעֲמֹד בְּגִבְעוֹלֶיהָ.
הַשְּׂעוֹרָה אָבִיב – עָמְדָה בְּאִבֶּיהָ, לְשׁוֹן "בְּאִבֵּי הַנָּחַל" (שה"ש ו,יא).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
זה לא ישוב ולא אתפלל לרפאם. והנה הטעם קודם שתיראון ותודה ותאמר ה' הצדיק כבר הוכתה הפשתה והשעורה. וזה הוי"ו נכון בלשון ישמעאל כאשר הזכרתי.
ולפי דעתי: כי תחסר מלה אחת טרם אפרוש כפי אתם יראים את השם, אתה ועבדיך וזה דרך מוסר. והטעם: שבסור המכה תמרדו, על כן כתיב אחריו: ויכבד לבו הוא ועבדיו ולא תמצא כן במקום אחר.
והפשתה והשערה -
ספר הכתוב מה שאירע והנה התברר ממלת נכתה גם נכו, כי שרש מכה נכה. כמו: ושפו עצמותיו לא ראו.רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי שיתכוון להסמיך ענין זה לאומרו טרם תיראון את ה' לרמוז הסיבה אשר סיבבה אותם לחזק לבם ואמר והפשתה וגו' ואמרו ז"ל במדרש תנחומא וז"ל כי אפילות פלאי פלאות נעשו להם שלא לקו ע"כ, והנה כראות פרעה כי לא שלטה מכת הברד בחטה וכוסמת שלא כפי הטבע כאומרם פלאי פלאות נעשו להם הוא לא יתלה כי ה' הפליא אלא יתלה כי אין שליטת אלהי ישראל בכל הווה וזה יגיד ח"ו השיתוף ואין שליטה בכל וזה היה לו מקום להכביד לבו, ולזה אמר משה ידעתי כי טרם תיראון, וטעמו כי הפשתה וגו' והחטה וגו' לא נכו ועשה ה' פלא זה לחזק לב פרעה כאשר דבר ואני אחזק וגו':