מ"ג שמות ט ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יַד יְהוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה יַד־יְהֹוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | הָא מַחָא מִן קֳדָם יְיָ הָוְיָא בִּבְעִירָךְ דִּבְחַקְלָא בְּסוּסָוָתָא בִּחְמָרֵי בְּגַמְלֵי בְּתוֹרֵי וּבְעָנָא מוֹתָא סַגִּי לַחְדָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | הָא מְחַת יְדָא דַיְיָ הַוְיָא כְּעַן כַּד לָא הֲוַת לְמֶהֱוֵי בִּבְעִירָךְ דִבְחַקְלָא בְּסוּסְוָותָא בְּחַמְרֵי בִּגְמַלֵי בְּתוֹרֵי וּבְעָנָא מוֹתָא תַקִיף לַחֲדָא: |
ירושלמי (קטעים): | מִתְגַרְיָא לְחוֹד: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
הנה מצאנו שיתחלף היו"ד בוי"ו. ואתה הוה להם למלך. והפך זה שוי"ו אשר לא יבושו קוי. יתחלף ביו"ד וקוי ה' יחלופו כח.
ומלת דבר – שם כלל לא מצאנוהו בפעלים. רק במקום אחת: ותדבר את כל זרע הממלכה.
ובספר מלכים כתוב ותאבד. והפירוש רחוק, רק לא ידענו טוב ממנו.רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
במקנך אשר בשדה. התרה אותם בהוה כי רוב המקנה בשדה כלשון (שמות כב) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו שאף טרפה שבבית אסורה אלא דבר הכתוב בהוה, וכן בכאן כי הדבר היה אף במקנה שבבית כענין שכתוב (פסוק ו) וימת כל מקנה מצרים.
אבל כתב הרמב"ן ז"ל כי הזכיר אשר בשדה מפני שכל המקנה שלהם היה בשדה לא היו מאספין אותו אל הבתים כלל לפי שתועבת מצרים כל רועה צאן ומפני כן היו מרחיקים אותו מן הערים. והנה המקנה היה רחוק מארץ מצרים בשדה גבול ארץ גשן והיה הכל מעורב במקום המרעה מקנה מצרים ומקנה ישראל, ועל כן הוצרך לומר והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים, או מפני שמכת הדבר הוא משנוי האויר והאויר כלו היה שוה במקום אחד ובזמן אחד והיה ראוי שיתפשט קלקול האויר גם במקנה ישראל רק שעשה הקב"ה עמהם נס.