מ"ג שמות ט ד
<< · מ"ג שמות ט · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִפְלָה יְהוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִפְלָ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכׇּל־לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃
תרגום
| אונקלוס: | וְיַפְרֵישׁ יְיָ בֵּין בְּעִירָא דְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי וְלָא יְמוּת מִכֹּלָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּעַם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַעֲבֵד יְיָ פִּלְאִין בֵּין גֵיתֵי דְיִשְרָאֵל וּבֵין גֵיתֵי דְמִצְרָאֵי וְלָא יְמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְרָאֵל מִדָעַם: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"והפלה ה'". כבר בארתי (ז יד) שסדר השני של המכות בא לברר ההשגחה הפרטית, ותחלה באר ההשגחה הפרטית על ישראל בעצמם כמ"ש ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, ועתה הוסיף לברר שההשגחה מתפשטת גם על מקניהם וקנינם עד שיפלה בין מקנה מצרים ובין מקנה ישראל, ולא ימות מכל לבני ישראל דבר פי' במדרש אפילו בהמה שהיתה ביד מצרי והיה לישראל טענה עליה שי"ל חלק בה היתה נצלת, ר"ל שיש הבדל בין מקנה ישראל ובין לשון מכל לבני ישראל, מקנה הוא רק מה שהוא ברשותו והוא קנינו לא מה שהוא
ברשות המצרי, אבל הלשון מכל לבני ישראל כולל אף שאינו ברשותו ולא כולה שלו רק שי"ל איזה טענה על חלק שבה:בעל הטורים (כל הפרק)
והפלה. ב' במסורה. הכא ואידך והפלא ה' את מכותך לומר מה התם מכה בגוף אף הכא מכה בגוף. ולהכי כתיב הכא בה"א דלאחר ה' מכות לקו בגופן בשחין שהיא מכה ששית והתם כתיב באל"ף ללמד שמופלא שבדיינין קורא וילפינן התם מהכא דמי שלקה ושנה אין מתרין בו דכל מכה שלישית היתה בלא התראה: