מ"ג שמות ו כז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִנּוּן דִּמְמַלְּלִין עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הִינוּן דְמַלְלִין עִם פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְהַנְפָּקָא יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִמְצְרַיִם הוּא משֶׁה נְבִיָא וְאַהֲרן כַּהֲנָא: |
רש"י
"הוא משה ואהרן" - הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף
[לח] הם בשליחותם מתחלה ועד סוף. דאם לא כן למה הוצרך למכתב עוד "הוא משה ואהרן", אלא רוצה לומר כי הם בשליחותם מתחלה ועד סוף, ובצדקתם. ולכך כתב לשון "הוא", כלומר שבסופו היה "הוא משה ואהרן" כמו שהיה בתחלה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבְצִדְקָתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (מגילה י"א ע"א).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
הוא משה ואהרן. פי' ששקולים הם, ולזה פעם יקדים משה ופעם יקדים אהרן, ומעתה יכול לומר על שניהם לשון יחיד הוא משה ואהרן. ואולי כי טעם שאמר בסמוך לשון רבים הם המדברים לצד שבדיבור ישתנו: