מ"ג שמות ו כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִנּוּן דִּמְמַלְּלִין עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃
ירושלמי (יונתן):
הִינוּן דְמַלְלִין עִם פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְהַנְפָּקָא יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִמְצְרַיִם הוּא משֶׁה נְבִיָא וְאַהֲרן כַּהֲנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הם המדברים וגו'" - הם שנצטוו הם שקיימו

"הוא משה ואהרן" - הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הם המדברים" הם היו ראוים לדבר לפרעה ולהיות נשמעים ממנו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הם". זאת שנית נבחרו לדבר אל פרעה להוציא את ב"י, ולשום לפניו את האותות ואת המופתים ובזה היה משה עקר ואהרן טפל, וז"ש "הם" המדברים אל פרעה הוא משה ואהרן

ר"ל משה עקר:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואומרו הם המדברים, פי' כמלך הגוזר על עבדו בדבר שפתים לעשות דבר. עוד יכוין להודיע שהגם שתמצא שאמר הכתוב שידבר משה תדע כי גם אהרן דיבר כאשר אבאר בפסוק ויהי ביום דבר ה':

הוא משה ואהרן. פי' ששקולים הם, ולזה פעם יקדים משה ופעם יקדים אהרן, ומעתה יכול לומר על שניהם לשון יחיד הוא משה ואהרן. ואולי כי טעם שאמר בסמוך לשון רבים הם המדברים לצד שבדיבור ישתנו:

<< · מ"ג שמות · ו · כז · >>