מ"ג שמות ה יד


<< · מ"ג שמות · ה · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חׇקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּלְקוֹ סָרְכֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּמַנִּיאוּ עֲלֵיהוֹן שִׁלְטוֹנֵי פַּרְעֹה לְמֵימַר מָדֵין לָא אַשְׁלֵימְתּוּן גְּזֵירַתְכוֹן לְמִרְמֵי לִבְנִין כְּמֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי אַף תְּמָלִי אַף יוֹמָא דֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וְלָקוּ סַרְכֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל דְמַנוּ עֲלֵיהוֹן שׁוּלְטָנֵי פַרְעה לְמֵימָר לְמָא דֵין לָא אַשְׁלַמְתּוּן גְזֵירַתְכוֹן לְמִירְמֵי לִבְנִין הֵי כְמֵאִיתְמְלֵי וְהֵי כְמִדְקָדָמוֹי אוּף אִיתְמְלֵי אוּף יוֹמָא דֵין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויכו שוטרי בני ישראל" - אשר שמו נוגשי פרעה אותם לשוטרים עליהם לאמר מדוע וגו' למה ויכו שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חק הקצוב עליכם ללבון כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול והוא הי' בהיות התבן נתן להם

"ויכו" - לשון ויופעלו הוכו מיד אחרים הנוגשים הכום 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַשּׁוֹטְרִים יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, וְחָסִים עַל חַבְרֵיהֶם מִלְּדָחֳקָם; וּכְשֶׁהָיוּ מַשְׁלִימִים הַלְּבֵנִים לַנּוֹגְשִׂים, שֶׁהֵם מִצְרִיִּים, וְהָיָה חָסֵר מִן הַסְּכוּם, הָיוּ מַלְקִין אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא דָּחֲקוּ אֶת עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. לְפִיכָךְ זָכוּ אוֹתָם שׁוֹטְרִים לִהְיוֹת סַנְהֶדְרִין, וְנֶאֱצָל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְהוּשַׁם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ" – מֵאוֹתָן שֶׁיָּדַעְתָּ הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּמִצְרַיִם, "כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשׁוֹטְרָיו".
וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ נוֹגְשֵׂי פַרְעֹה – אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר מַדּוּעַ וְגוֹ'. לָמָּה וַיֻּכּוּ? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם לִלְבֹּן [כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם], כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל? וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם.
וַיֻּכּוּ – לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים; הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גם תמול גם היום. ב' הכא ואירך מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום מלמד כשלא כלו חוקם ללבון הלבנים נחבאו כדי שלא יוכו כדרך שנחבא דוד:

<< · מ"ג שמות · ה · יד · >>