מ"ג שמות ה יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חׇקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־תְּמ֖וֹל גַּם־הַיּֽוֹם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְקוֹ סָרְכֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּמַנִּיאוּ עֲלֵיהוֹן שִׁלְטוֹנֵי פַּרְעֹה לְמֵימַר מָדֵין לָא אַשְׁלֵימְתּוּן גְּזֵירַתְכוֹן לְמִרְמֵי לִבְנִין כְּמֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי אַף תְּמָלִי אַף יוֹמָא דֵּין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָקוּ סַרְכֵי בְּנֵי יִשְרָאֵל דְמַנוּ עֲלֵיהוֹן שׁוּלְטָנֵי פַרְעה לְמֵימָר לְמָא דֵין לָא אַשְׁלַמְתּוּן גְזֵירַתְכוֹן לְמִירְמֵי לִבְנִין הֵי כְמֵאִיתְמְלֵי וְהֵי כְמִדְקָדָמוֹי אוּף אִיתְמְלֵי אוּף יוֹמָא דֵין: |
רש"י
"ויכו" - לשון ויופעלו הוכו מיד אחרים הנוגשים הכום
חק הקצוב עליכם עלבון - לא החוק שיש להם מצד עצמם, אלא החוק הקצוב עליהם מן המלכות:
כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול - לא אתמול ממש דאם כן קשיא גם תמול:
ויוכו לשון ויופעלו, הוכו מיד אחרים, הנוגשים הכום - . הוצרך לפרש זה פה אחר מה שפירש לעיל למה ויוכו כו', מפני שהטעם של מדוע לא כליתם כו' הוא טעם המכים למה הכום, מפני שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם כו', לא טעם המוכים כי טעם המוכים מפני שלא כלו חקם ללבון כו' לא מדוע לא כליתם חקכם שהם דברי המכים לפיכך הוצרך לפרש שמלת ויוכו הוא לשון ויופעלו שהוא מיד אחרים ובאמרו למה ויוכו הוא כאילו אמר למה הכום:[ט] למה ויוכו שהיו אומרים מדוע וכו'. אבל אין פירושו כי הנוגשים שמו השוטרים עליהם שיאמרו "מדוע לא כליתים חקכם", ויהיה "לאמר" קאי על שוטרי ישראל, וזה לא יתכן, דלא הושמו השוטרים לומר "מדוע לא כליתם חקכם" רק לעשות המלאכה:[י] כתמול השלישי. לא כיום אתמול, דהא יום אתמול לא היו משלימים, דכתיב "גם תמול גם היום":
[יא] לשון ויופעלו. לא כמשמעות הכתוב דמחובר למעלה (פסוק יג) "והנוגשים אצים לאמור כלו מעשיכם", ומשמע דהם היו מכים את השוטרים, אך לא יתכן, דהוי למכתב 'ויכו' היו"ד בפתח:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיֻּכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ נוֹגְשֵׂי פַרְעֹה – אוֹתָם לְשׁוֹטְרִים עֲלֵיהֶם, לֵאמֹר מַדּוּעַ וְגוֹ'. לָמָּה וַיֻּכּוּ? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם חֹק הַקָּצוּב עֲלֵיכֶם לִלְבֹּן [כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם], כִּתְמוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁלִּפְנֵי אֶתְמוֹל? וְהוּא הָיָה בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן נִתָּן לָהֶם.
וַיֻּכּוּ – לְשׁוֹן וַיֻּפְעֲלוּ, הֻכּוּ מִיַּד אֲחֵרִים; הַנּוֹגְשִׂים הִכּוּם.