רש"י על שמות ה
<< · רש"י על שמות · ה · >>
פסוק א
פסוק ג
פסוק ד
"תפריעו את העם ממעשיו" - תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם ששומעין לכם וסבורים לנוח מן המלאכה וכן (משלי ד) פרעהו אל תעבר בו רחקהו וכן (שס א) ותפרעו כל עצתי (שמות לב) כי פרוע הוא נרחק ונתעב
"לכו לסבלותיכם" - לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי ותדע לך שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים שלא ברשותפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"תבן" - אשטובל"א היו גובלין אותו עם הטיט
"לבנים" - טיוול"ש (בלע"ז ציעגעלשטיינע) שעושים מטיט ומייבשין אותן בחמה ויש ששורפין אותן בכבשן
"כתמול שלשום" - כאשר הייתם עושים עד הנה
"וקששו" - ולקטופסוק ח
"ואת מתכנת הלבנים" - סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם אותו סכום תשימו עליהם גם עתה למען תכבד העבודה עליהם
"כי נרפים" - מן העבודה הם לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' מתכנת ותוכן לבנים ולו נתכנו עלילות ואת הכסף המתוכן כולם לשון חשבון הם
"נרפים" - המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה רטריי"ש (בלע"ז צוריקקגעצאגען)פסוק ט
פסוק יא
"אתם לכו קחו לכם תבן" - וצריכים אתם לילך בזריזות
"כי אין נגרע דבר" - מכל סכום לבנים שהייתם עושים ליום בהיות התבן ניתן לכם מזומן מבית המלךפסוק יב
פסוק יג
"אָצִים" - דוחקים
"דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" - חשבון של כל יום כלו ביומו כאשר עשיתם בהיות התבן מוכןפסוק יד
"ויכו שוטרי בני ישראל" - אשר שמו נוגשי פרעה אותם לשוטרים עליהם לאמר מדוע וגו' למה ויכו שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חק הקצוב עליכם ללבון כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול והוא הי' בהיות התבן נתן להם
"ויכו" - לשון ויופעלו הוכו מיד אחרים הנוגשים הכוםפסוק טז
"ולבנים אומרים לנו עשו" - הנוגשים אומרים עשו לנו לבנים כמנין הראשון
"וחטאת עמך" - אלו היה נקוד פת"ח הייתי אומר שהוא דבוק ודבר זה חטאת עמך הוא עכשיו שהוא קמ"ץ שם דבר הוא וכך פירושו ודבר זה מביא חטאת על עמך כאלו כתוב וחטאת לעמך כמו (רות א) כבאנה בית לחם שהוא כמו לבית לחם וכן הרבהפסוק יח
פסוק יט
"ויראו שוטרי בני ישראל" - את חבריהם הנרדים על ידם
"ברע" - ראו אותם ברעה וצרה המוצאת אותם בהכבידם העבודה עליהם לאמר לא תגרעו וגו'