מ"ג שמות א יד

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמָרְר֨וּ אֶת־חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכׇל־עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כׇּל־עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאַמַּרוּ יָת חַיֵּיהוֹן בְּפוּלְחָנָא קַשְׁיָא בְּטִינָא וּבְלִבְנֵי וּבְכָל פּוּלְחָנָא בְּחַקְלָא יָת כָּל פּוּלְחָנְהוֹן דְּאַפְלַחוּ בְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַמְרָרוּ יַת חַיֵיהוֹן בְּפוּלְחָנָא קַשְׁיָא בְּטִינָא וּבְלִיבְנִין וּבְכָל פּוּלְחָנָא בְּאַנְפֵּי בָרָא יַת כָּל פּוּלְחַנְהוֹן הֲווֹן מְפַלְחִין בְּהוֹן בְּקַשְׁיוּ:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וימררו — ידוע הוא כי התי"ו סימן לנקבות על הרוב, והמ"ם סימן לזכרים, כמו "מועדות" ו"מועדים"; ודרך חכמי ספרד, כי בנייני הפעלים שמורים, ולא תחסר אות מן השורש. ואינם כן, רק שמות דברים יאמרו כאשר נמצאו. כי יחיד מן "מועדות" – "מועד", לא "מועדה", כאשר אמר החכם בעיניו כי מן "מקום" יאמר "מקומים", ומ"מקומות" – "מקומה". אולי יפקח עיניו ויראה כי מן "בכור" יאמר "בכורים", "למכה מצרים בבכוריהם" (תהלים קלו, י); והנה "ובכורות בקרך" (דברים יב, יז). אם כן יהיה היחיד "בכורה"? וככה לבֵנים, לא יאמר "לבן" כי אם "לבֵנה". וטעם בחומר ובלבנים, לבנות בתים וגדרות; גם לחרוש ולקצור ולזמור ולבצור, וזה את כל עבודה בשדה. ואחר כן כלל, את כל עבודתם, לצרכיהם.

אשר עבדו בהם — ישרתו בעבור שנים, "עבדו בהם בפרך". וגזרת ע.ב.ד בלא בי"ת אחריה היא עבודת העבד, וככה "עבדתיך". ואם אחריה בי"ת, הוא על ב' דברים: האחד "בעבור", כמו "ויעבד ישראל באשה" (הושע יב, יג). והשני, "לא תעבד בו בפרך" (ויקרא כה, לט; שם, מג), כדרך "אשר לא עובד בה" (דברים כא, ג), וככה "אשר לא יעבד בו" (שם, ד); כי כתוב: "והארץ הנשמה תעבד" (יחזקאל לו, לד). ועל הדרך הזה: "כנושה כאשר נושה בו" (ישעיהו כד, ב):