מ"ג שמואל ב ט יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלִמְפִיבֹ֥שֶׁת בֵּן־קָטָ֖ן וּשְׁמ֣וֹ מִיכָ֑א וְכֹל֙ מוֹשַׁ֣ב בֵּית־צִיבָ֔א עֲבָדִ֖ים לִמְפִיבֹֽשֶׁת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מושב בית ציבא" - בניו ועבדיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכל מושב" - כל היושבים והשוכנים בבית ציבא היו עבדים וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולמפיבושת". ספר שהגם שבני בית מפיבושת היו מעטים כי לא היה לו רק "בן קטן", בכ"ז היו "כל בית ציבא עבדים למפיבשת", למלאות צרכי ביתו הרבים, כי כבר נלוו אליו רבים אוהבים ומיודעים כדרך השרים הגדולים היושבים ראשונה

במלכות. והגם שהיה טרחם ועבודתם רבה מאד, כי: