מ"ג שמואל ב ט יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַ͏ִם כִּי עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִּסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמְפִיבֹ֗שֶׁת יֹשֵׁב֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כִּ֣י עַל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ תָּמִ֖יד ה֣וּא אֹכֵ֑ל וְה֥וּא פִסֵּ֖חַ שְׁתֵּ֥י רַגְלָֽיו׃


מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מפיבשת יושב בירושלם". וההוצאה והצורך בעיר המלוכה רבה מאד. והטעם שישב בעיר המלוכה, "יען שעל שלחן המלך תמיד הוא אוכל", ולא היה אפשר שישב בעיר אחרת. וגם לא שישב סמוך לירושלים וליכנס בכל יום בעת הסעודה,

"כי הוא פסח שתי רגליו":