פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַ‍ִם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־אַבְשָׁל֗וֹם הָלְכ֞וּ מָאתַ֤יִם אִישׁ֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔‍ִם קְרֻאִ֖ים וְהֹלְכִ֣ים לְתֻמָּ֑ם וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כׇּל־דָּבָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרואים והולכים לתמם" - מפורש במסכת סוטה ירושלמית (א ח) שבקש מאביו שיכתוב לו שכל שני בני אדם שיבקש שילכו עמו ילכו והיה מראה אותו לשנים כאן ואחר כך לשנים אחרים וכן הרבה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קראים" - היו קרואים מאבשלום על הזבח והלכו בתום לבבם ולא ידעו מכל זה

מצודת ציון

"קרואים" - מזומנים וכן (שמואל א ט יג)ואחרי כן יאכלו הקרואים