מ"ג שמואל ב ז כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהוִה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַה־יּוֹסִ֥יף דָּוִ֛ד ע֖וֹד לְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יךָ וְאַתָּ֛ה יָדַ֥עְתָּ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

"ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך" - מה אשאל עוד "אתה ידעת את עבדך" - נתת לי כל צרכי כמו (משלי יב י) יודע צדיק נפש בהמתו

"ידעת" - ענין אהבה ורחמים כמו (עמוס ג ב)רק אתכם ידעתי

"ואתה" - הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לי כזאת מבלי שאלה ובקשה

"ומה יוסיף" - מעתה אין לי עוד דבר לשאול ממך לא עלי ולא על זרעי

"ומה". וא"כ "מה יוסיף דוד", מצד שהוא דוד איש פרטי: "לדבר עוד אליך". שאם אתפלא ואשאל מי אנכי ומי ביתי, הלא

"ואתה ידעת את עבדך", הלא הוא דבר המונח לידיעתך העליונה הבלתי ב"ת: