מ"ג שמואל ב ז כא
<< · מ"ג שמואל ב · ז · כא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּעֲב֤וּר דְּבָֽרְךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כׇּל־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהוֹדִ֖יעַ אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃
רש"י
"וכלבך" - רצונך הוא ולא שאני כדאי
"להודיע את עבדך" - הבשורה שבשרתנימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
או להזהיר מן הרעה העתידה להחזיר בתשובה, או להזהיר וליעץ בדבר ה' מה לעשות וממה לחדל וכדומה, אבל להודיע לאיש פרטי טובה עתידה לבוא עליו ועל זרעו לא ישלח ה' נביא בייחוד, כי הנביא לא ישולח מאת ה' רק לצורך (רק אם צריך שיבחן הנביא עי"ז שהוא נביא אמת שלא יבחן רק ע"י נבואה לטובה), וכמ"ש כ"ז בפרטות בפי' ירמיה (סי' כח) בטענת ירמיה לחנניה בן עזור, ועפ"ז נפלא בעיני דוד למה שלח ה' להודיעו דבר זה על ידי נביא, ומזה הבין כי הוא אחד מן הענינים הכוללים שלמות האומה מראש ועד סוף, והוא ככל הנבואות העתידות שנבאו הנביאים על ימות המשיח ועל תיקון העולם בזמן העתיד, שמה שהודיע ה' הנחמות והיעודים הגדולים האלה על ידי נביאים רבים לא היה לצורך הדור ההוא רק להודיע עצתו ומחשבותיו והנהגתו מראש ועד סוף. וז"ש "בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך", שההודעה הזאת איננה עבורי רק עבור דברך ורצונך הנעלם להודיע מה שרצית וגזרת מראשית אחרית:
<< · מ"ג שמואל ב · ז · כא · >>