מ"ג שמואל ב א כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁא֣וּל וִיהוֹנָתָ֗ן הַנֶּאֱהָבִ֤ים וְהַנְּעִימִם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וּבְמוֹתָ֖ם לֹ֣א נִפְרָ֑דוּ מִנְּשָׁרִ֣ים קַ֔לּוּ מֵאֲרָי֖וֹת גָּבֵֽרוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנשרים קלו" - לעשות רצון בוראם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובמותם לא נפרדו" - אף אחר מותם לא נפרדו מן האהבה והנעימה כי עד עולם לא תשכח כי רבה היא על כי היו קלים מנשרים וגבורים מאריות ללחום מלחמות ה'

"בחייהם" - עודם בחיים היו נאהבים ונעימים לכל בני אדם רצה לומר מאוד היו מקובלים על הבריות וחביבים בעיני כולם 

מצודת ציון

"והנעימים" - ענין אהוב וחביב וערב כמו (משלי ב י)ודעת לנפשך ינעם

"נפרדו" - מלשון פרוד ופרישה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שאול ויהונתן הנאהבים" וכו'. עד שגם במותם לא נפרדו. ג] גם מצד עצמם היה בהם הקלות כנשרים והגבורה

כאריות, ששני אלה סימני הגבורה והחיל (כמ"ש דה"א יב, ט) ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר: